בְּמִדְבַּר כ״א · כ״ח

כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן׃

במילים פשוטות

כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון, אכלה ער מואב בעלי במות ארנון. רש״י מבאר ש״כי אש יצאה מחשבון״ הוא משכבשה סיחון, ו״אכלה ער מואב״ - שם אותה מדינה קרוי ער בלשון עברי ולחית בלשון ארמי. אבן עזרא מבאר ש״כי אש יצאה מחשבון״ רומז לאנשים שקשרו בחשבון על מלכם, ו״להבה״ טעם כפול, ו״במות״ הם מקומות גבוהים. המשל מתאר את ניצחון סיחון כאש שיצאה מחשבון וכילתה את מואב. תיאור זה, בלשון ציורית של אש ולהבה, מדגיש את עוצמת מפלת מואב בידי סיחון. הבאת המשל בתורה משרתת את ההוכחה שהארץ נלקחה תחילה ממואב בידי האמורי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי אש יצאה מחשבון. מִשֶּׁכְּבָשָׁהּ סִיחוֹן:

אכלה ער מואב. שֵׁם אוֹתָהּ הַמְּדִינָה קָרוּי עָר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי וּלְחָיַת בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי:

ער מואב. עָר שֶׁל מוֹאָב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי קִידוּם תַּקִיף כְּאֶשָׁא נְפַק מֵחֶשְׁבּוֹן עָבְדֵי קְרָבָא כְּשַׁלְהוֹבִיתָא מִקַרְתָּא דְסִיחוֹן קַטִילוּ עַמָא דִשְׁרוֹ בִּלְחָיַת מוֹאָב כּוּמְרַיָא דְפַלְחִין בֵּית דַחֲלָא רָמָתָא דְאַרְנוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי אש יצאה מחשבון. רמז לאנשים שקשרו בחשבון על מלכם:

להבה. הטעם כפול כמשפט:

מקרית סיחון. מקרית שהוא היום לסיחון:

ער מואב. שם מקום סמוך כמו מבית לחם יהודה:

במות. מקומו' גבוהים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ער מואב - עיר מלוכה של מואב נקראת ער.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כי אש יצאה מחשבון פי׳‎ אנשי חשבון מרדו במלך מואב מלכם.

להבה מקרית סיחון מן הקריה שהיא עתה לסיחון.

בעלי במות ארנן לשון מישור כמו מבעלי יהודה כלומר כל סביבי אותן במות היו מישור.

מקור: ספריא · נחלת הכלל