בְּמִדְבַּר כ״א · י״א

וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃

במילים פשוטות

ישראל נוסעים מאובות וחונים בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש. רש״י מבאר שלא ידע למה נקרא שמם עיים, ומבאר ש״עי״ הוא לשון חורבה, דבר הטאוט במטאטא. רשב״ם מבאר בדומה ש״עיי העברים״ הוא לשון ארץ חריבה, כמו ״וירושלים עיים תהיה״. שם המקום מציין אזור שומם, והוא ממוקם ממזרח לארץ מואב. תחנה זו היא חלק מן הדרך המקיפה את מואב מצדה המזרחי. אונקלוס מתרגם ״בעיי העברים״ - ״במגיזת עבראי״. המשך רשימת המסעות מראה כיצד ישראל מתקרבים בהדרגה אל הגבול, תוך הקפת ארצות עמים שאין להתגרות בהם.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בעיי העברים. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם עִיִּים, וְעִי לְשׁוֹן חָרְבָּה הִיא - דָּבָר הַטָּאוּט בְּמַטְאֲטֵא, וְהָעַיִ"ן בּוֹ יְסוֹד לְבַדָּהּ, וְהוּא מִלְּשׁוֹן "יָעִים" (שמות כ"ז), "וְיָעָה בָרָד" (ישעיהו כ"ח):

העברים. דֶּרֶךְ מַעֲבַר הָעוֹבְרִים שָׁם אֶת הַר נְבוֹ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁהוּא מַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ מוֹאָב לְאֶרֶץ אֱמוֹרִי:

על פני מואב ממזרח השמש. בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִמְגִיזַת עֲבָרָאֵי בְּמַדְבְּרָא דִי עַל אַפֵּי מוֹאָב מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בעיי העברים - לשון ארץ חריבה. כמו: וירושלים עיים תהיה - לעי השדה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויסעו מאבת כאן הפכו פניהם לצפון והמקרא מוכיח שהרי בחנייה זו כתיב אשר על פני מואב ממזרח השמש.

ויחנו בעיי העברים פרש״‎י דרך מעבר העוברים שם דרך הר נבו אל ארץ כנען. חז״‎ק לפי הנראה אין הר נבו מכוון שם עד אחר ג׳‎ חניות כמו שמפורש בפרשת מסעי, ומה שפרש״‎י עוד שהר נבו מפסיק בין מואב ובין אמוריים שמא כך היה קודם שנלחם סיחון במלך מואב הראשון אבל כשנלחם עמו לקח את כל ארצו מידו מהר נבו עד ארנון. בעיי העברים כמו באיי אל״‎ף מתחלפת בעי״‎ן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל