בְּמִדְבַּר י״ז · כ״א

וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו ׀ כׇּֽל־נְשִׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם׃

במילים פשוטות

משה מדבר אל בני ישראל, וכל נשיאיהם נותנים אליו מטה לכל נשיא לבית אבותם, שנים עשר מטות, ומטה אהרן בתוך מטותם. רש״י מבאר שהניח את מטה אהרן באמצע, שלא יאמרו מפני שהניחו בצד השכינה פרח. הנחת מטה אהרן במרכז המטות, ולא בצד המכובד, נועדה למנוע כל טענה שהפריחה נבעה מקרבת המטה למקום הקדוש. משה מקפיד על כך כדי שהאות יהיה נקי מכל ספק, וההכרעה בבחירת אהרן תתקבל על ידי כל העם בלא ערעור.
מבוסס על רש״י, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בתוך מטותם. הִנִּיח בָּאֶמְצַע, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהִנִּיחוֹ בְצַד שְׁכִינָה פָּרַח (תנחומא אחרי מות):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמַלֵיל משֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהָבוּ לֵיהּ כָּל רַבְרְבָנֵיהוֹן חוּטְרָא לְרַבָּא חָד חוּטְרָא לְרַבָּא חָד לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן תְּרֵי עֲשַׂר חוּטְרִין וְחוּטְרָא דְאַהֲרֹן בְּגוֹ חוּטְרֵיהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל