וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם׃

כי מטה אחד. אַעַ"פִּ שֶׁחִלַּקְתִּים לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת, מִשְׁפַּחַת כְּהֻנָּה לְבַד וּלְוִיָּה לְבַד, מִכָּל מָקוֹם שֵׁבֶט אֶחָד הוּא:

וְיָת שְׁמָא דְאַהֲרֹן תִּכְתּוֹב עַל חוּטְרָא דְלֵוִי אֲרֵי חוּטְרָא חָד לְרֵישׁ בֵּית אֲבָהַתְהוֹן

וטעם כי מטה אחד. בעבור שנחלק השבט לכהנים וללוים:

כי מטה אחד אעפ״‎י שהשבט אחד נחלק לכהנים וללויים.

וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי וְגוֹ׳. מִמַּה שֶׁלֹּא צִוָּה מִקֹּדֶם לָקַחַת מַטֶּה לְמַטֵּה לֵוִי, יַגִּיד כִּי הוּא בִּכְלַל הַשְּׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה לֵוִי בִּכְלַל הַשְּׁנֵים עָשָׂר. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכָּכָה עָשׂוּ, שֶׁלָּקְחוּ עֵץ אֶחָד וְחִלְּקוּהוּ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים, וְכָל שֵׁבֶט לָקַח שִׁיבָא מִכְּשׁוּרָא, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין שֶׁל אַהֲרֹן לְשֶׁל כֻּלָּן, שֶׁבָּזֶה יִצְדַּק הַמִּבְחָן. וּבָזֶה יְדֻיַּק מַאֲמַר הַכָּתוּב וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם וְגוֹ׳ וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם, פֵּרוּשׁ, חֵלֶק אֶחָד מִתּוֹךְ הָעֵץ שֶׁמִּמֶּנּוּ לָקְחוּ מַטּוֹתָם. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר רַזַ״ל (במדבר רבה יח,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּדְבָרֵינוּ.