וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־קֹ֛רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אׇֽהֳלֵיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃

יצאו נצבים. בְּקוֹמָה זְקוּפָה - לְחָרֵף וּלְגַדֵּף, כְּמוֹ (שמואל א י"ז) "וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם" דְּגָלְיָת (תנחומא):

ונשיהם ובניהם וטפם. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהֲרֵי בֵית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְכָאן אָבְדוּ אַף יוֹנְקֵי שָׁדַיִם (שם):

וְאִסְתַּלָקוּ מֵעִלַוֵי מַשְׁכְּנָא דְקֹרַח דָתָן וַאֲבִירָם מִסְחוֹר סְחוֹר וְדָתָן וַאֲבִירָם נְפָקוּ קַיְימִין בִּתְרַע מַשְׁכְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן וּבְנֵיהוֹן וְטַפְלְהוֹן

ובניהם. הגדולים:

וטפם. קטנים וקטנות:

[יצאו נצבים לפי הפשט לשון נצבים שייך גבי ריב].

וַיֵּעָלוּ מֵעַל וְגוֹ׳ וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ וְגוֹ׳. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב עֹצֶם רֶשַׁע הַקְּלִפּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁרָאוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָרְאוּ לְנַפְשָׁם פֶּן תִּדְבָּקֵם הָרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם, אַף עַל פִּי כֵן יָצְאוּ נִצָּבִים. וּמִזֶּה נִתְרַגֵּשׁ מֹשֶׁה וְאָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ דָּתָן וַאֲבִירָם מֵהַהֶרְגֵּשׁ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלוּ מִסָּבִיב, וְאַדְרַבָּה יָצְאוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, דָּן מֹשֶׁה בְּדַעְתּוֹ בְּוַדַּאי כִּי הָרְשָׁעִים חוֹשְׁבִים בְּרָעָתָם כִּי מֹשֶׁה עוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ מִדַּעְתּוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת וְעָרְמוֹת, לוֹמַר לָהֶם לְהִתְרַחֵק כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיֵחַתּוּ וְלֹא מִדִּבְרֵי ה׳, לָזֶה אָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה׳ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ פְּרָטֵי דְּבָרִים אֵלּוּ. וְהִתְנָה כִּי מִלְּבַד שֶׁיָּמוּתוּ, עוֹד לָהֶם שֶׁיָּמוּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה מִכָּל הַמִּיתוֹת, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר עוֹד.