וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אׇהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּ בְּכׇל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכׇל־חַטֹּאתָֽם׃

וּמַלֵיל עִם כְּנִשְׁתָּא לְמֵימָר זוּרוּ כְעַן מֵעִלַוֵי מַשְׁכְּנֵי גֻבְרַיָא חַיָיבַיָא הָאִלֵין וְלָא תְקָרְבוּן בְּכָל דִי לְהוֹן דִלְמָא תִלְקוּן בְּכָל חוֹבֵיהוֹן

ואל תגעו בכל אשר להם. שאם באו להציל ממונם ירדו חיים שאול כמו הם:

בכל חטאתם. בעבור רב חטאתם:

וְאַל תִּגְּעוּ בְכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ - שִׁעוּר הַכָּתוּב: סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם, וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם. וְהַטַּעַם, שֶׁאִם לֹא יָסוּרוּ מִשָּׁם יִהְיוּ נִבְלָעִים בְּפִי הָאָרֶץ. וְיַזְהִירֵם שֶׁלֹּא יִגְּעוּ לְהַצִּיל מִמָּמוֹנָם דָּבָר וְלָקַחַת לָהֶם, כִּי חֵרֶם הוּא. וְר״א אָמַר (אבן עזרא על במדבר ט״ז:כ״ו) שֶׁאִם בָּאוּ לְהַצִּיל מָמוֹנָם יֵרְדוּ שְׁאוֹל כְּמוֹ הֵם, וְאִם כֵּן יִהְיֶה זֶה כְּטַעַם ״וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח״ (בראשית יט כו), כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי בְּטַעְמוֹ שָׁם (רמב״ן על במדבר ט״ז:י״ז):

בכל חטאתם בשביל רוב חטאתם.

וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ לֵאמֹר, שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שֶׁכֵּן נֶאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לָהֶם:

סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים. נִתְחַכֵּם עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְזַכּוֹתָם בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיַּעֲרִיכוּם בְּעֵרֶךְ רְשָׁעִים, וְהוּא אָמְרוֹ הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵינֵיהֶם עֵרֶךְ רְשָׁעִים וְיָסוּרוּ מֵעֲלֵיהֶם, כִּי יַאֲמִינוּ בְּכִלְיוֹנָם וְיִרְאוּ פֶּן תִּדְבָּקֵם הָרָעָה, וּבִשְׂכַר זֶה יְחוֹנְנֵם ה׳. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נִתְרַצָּה ה׳ לוֹמַר לָהֶם ״הֵעָלוּ״, עִם כָּל זֶה הַצַּדִּיקִים חֲפֵצִים לְצַדֵּק בְּנֵי דּוֹרָם לֶאֱכוֹל מִפְּרִי דַרְכָּם.