תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ {פ}

התורה חותמת: תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם. אבן עזרא מבאר ש״תורה אחת״ נאמר לבד מהעולות, שכן העולות הן בחיוב חוקה, ומוסיף שכן אמר ה׳ שכאשר תביאו מנחה על העולה מן הסולת, כן תתנו גם מעריסותיכם - כלומר רמז כאן לפרשת חלה הבאה בהמשך. כך הפסוק חותם את פרשת הנסכים בהדגשה חוזרת של השוויון: תורה אחת ומשפט אחד לאזרח ולגר. החזרה על עיקרון השוויון שלוש פעמים ברצף מדגישה את חשיבותו, ומבססת יסוד מרכזי בעבודת ה׳ - שהגר המצטרף לעם ישראל נכנס בעול המצוות באופן מלא ושווה, בלא הבחנה בינו לבין האזרח.