רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11המתה את העם הזה כאיש אחד. פִּתְאֹם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְגוֹ':
וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
המתה את העם הזה כאיש אחד. פִּתְאֹם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְגוֹ':
וּתְקַטֵּל יָת עַמָא הָדֵין כְּגַבְרָא חָד וְיֵימְרוּן עַמְמַיָא דִי שְׁמָעוּ יָת שְׁמַע גְבֻרְתָּךְ לְמֵימָר
ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך. מצרים גם כנענים גם אחרים:
וְהֵמַתָּה וְגוֹ׳ כְּאִישׁ אֶחָד וְגוֹ׳. גִּלָּה דַּעְתּוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּסְלַח ה׳ עַל הַחֵטְא, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, וְרָמַז בִּדְבָרָיו כִּי הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יֻמְשַׁךְ הָאָמוּר בִּדְבָרָיו הוּא דַּוְקָא אִם יְמִיתֵם כְּאִישׁ אֶחָד, אֲבָל מְעַט מְעַט לֹא יֻרְגַּשׁ הַדָּבָר, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה ה׳.
וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִצְרַיִם לְבַד אֶלָּא כָּל הַגּוֹיִם שֶׁשָּׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ, לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת רוּם יְכוֹלֶת ה׳, עַתָּה יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי״ וְגוֹ׳, וְיִתְהַפֵּךְ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם לְחִלּוּל חָס וְשָׁלוֹם בְּפִי כָל הָעַמִּים. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְאָמְרוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר כִּי מִלְּבַד מִצְרַיִם וְכוּ׳ גַּם כָּל הַגּוֹיִם. עוֹד טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, לְצַד שֶׁאֵין יָדוּעַ מִבְטָא הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מֵהַגּוֹיִם וְסִדְרָן, לָזֶה אָמַר ״וְאָמְרוּ״ אֲמִירָה שֶׁהַכַּוָּנָה בָּהּ לוֹמַר ״מִבִּלְתִּי״ וְגוֹ׳. עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא יַצְדִּיקוּ הֵם עַצְמָן הַדְּבָרִים בְּדַעְתָּן, אַף עַל פִּי כֵן יֹאמְרוּ הַמִּתְחַיֵּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הָעִנְיָן ״וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה אֵין בּוֹ אֶלָּא אֲמִירָה לְבַד וְלֹא הַצְדָּקַת הַדְּבָרִים בְּדַעְתָּם.