בְּמִדְבַּר י״ג · כ״ו

וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

המרגלים הולכים ובאים אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה, ומשיבים להם דבר ומראים את פרי הארץ. רש״י מבאר ש״וילכו״ בא להקיש את הליכתם לביאתם: כשם שביאתם הייתה בעצה רעה, אף הליכתם מתחילה הייתה בעצה רעה. על ״וישיבו אותם דבר״ הוא מסביר שהשיבו את משה ואת אהרן. אבן עזרא מוסיף שהכתוב מלמד שלא באו תחילה אל אוהליהם אלא מיד הלכו למסור את דיווחם. כך הפסוק פותח את שלב הדיווח, שבו יציגו המרגלים את הפרי מכאן ואת דבריהם המרתיעים מכאן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וילכו ויבאו. מַהוּ וַיֵּלְכוּ? לְהַקִּישׁ הֲלִיכָתָן לְבִיאָתָן, מַה בִּיאָתָן בְּעֵצָה רָעָה אַף הֲלִיכָתָן בְּעֵצָה רָעָה (שם ל"ה):

וישיבו אתם דבר. אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲזָלוּ וְאָתוּ לְוַת משֶׁה וּלְוַת אַהֲרֹן וּלְוַת כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַדְבְּרָא דְפָארָן לִרְקָם וַאֲתִיבוּ יָתְהוֹן פִּתְגָמָא וְיָת כָּל כְּנִשְׁתָּא וְאַחֲזֵיאֻנוּן יָת אִבָּא דְאַרְעָא

Onkelos Numbers

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וילכו. להודיע שלא באו לאהליהם אל המחנה רק מיד הלכו:

וישיבו אתם דבר. אל משה ואהרן:

On Your Way

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אל מדבר פארן קדשה מדבר פארן ומדבר צין וחצרות וקדש ברנע ורתמה סמוכים זה לזה דהא כתיב הכא נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. והוא רתמה כמפורש בפרשת מסעי ושם כתיב ויחנו במדבר צין היא קדש וכאן כתיב אל מדבר פארן קדשה ובפ׳‎ מטות כתוב בשלחי אותם מקדש ברנע.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיֵּלְכוּ אַחַר שֶׁכְּבָר הִשְׁמִיעָנוּ הַהֲלִיכָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לה.) שֶׁנִּכְתְּבָה לְהַקִּישָׁהּ לְבִיאָה - מַה בִּיאָה בְּעֵצָה רָעָה וְכוּ׳, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יַשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב דָּבָר זֶה שֶׁהָלְכוּ בְּעֵצָה רָעָה?

אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין דף ל״ט וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין לְךָ מִצְוָה וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת, וְעָלָה וְלָקַח הַגּוֹזָלוֹת וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם, וּבַחֲזָרָתוֹ נָפַל וָמֵת, הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכוּ׳. וְהֶעֱלָה בַּשַּׁ״ס שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא, וּמַקְשֶׁה: וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, וּמְשַׁנֵּי: אִיהוּ נַמֵּי הָכֵי קָאָמַר, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, אַמַּאי לָא אָגִין מִצְוָה עֲלֵיהּ דְּלָא אָתֵי לִידֵי הִרְהוּר, עַד כָּאן. מַשְׁמַע דִּלְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, תָּגֵן מִצְוָה מֵהַיִּסּוּרִין וּמֵהַחֵטְא. וְקָשֶׁה, דִּבְמַסֶּכֶת סוֹטָה דף כ״א אוֹמֵר בְּמַסְקָנַת הַדְּבָרִים לְרָבָא: מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא אֲבָל אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ. וּכְפִי זֶה, בַּמֶּה מוֹכִיחַ רַבִּי יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עָלָיו הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי הִרְהוּר עֲבוֹדָה זָרָה? וַהֲגַם שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף שֶׁמֵּבִיא הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה, מִצְוָה בִּזְמַן שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ תָּגֵן עָלָיו גַּם מֵהָעֲבֵרוֹת, הֲלֹא נִדְחֵית סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם תּוֹרָתָם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, וְכֵיוָן שֶׁנִּדְחוּ דִּבְרֵי רַב יוֹסֵף, בַּמֶּה מַצְדִּיק הַשַּׁ״ס דְּחִיַּת רַבִּי יַעֲקֹב בְּקִדּוּשִׁין?

וְיֵשׁ שֶׁרָצוּ לְחַלֵּק בֵּין מַעֲשֵׂה מִצְוָה לְמַעֲשֵׂה מִצְוָה, מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה דְּמִצְוָה לָא מַצְּלָא מֵהַחֵטְא אֲפִלּוּ בְּעִדָּנָא דַּעֲסִיק בָּהּ מְדַבֵּר בְּעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְשָׁם שֶׁאָמְרוּ אַמַּאי לָא אַגֵּנַת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי חֵטְא מְדַבֵּר בְּמִצְוָה לִשְׁמָהּ, עַד כָּאן דִּבְרֵיהֶם. וְזֶה הֶבֶל שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לַתַּלְמוּד לִדְחוֹת מַעֲשֵׂה הַסּוּלָּם בְּשֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּצְוָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהִיא דְּחִיָּה יוֹתֵר קְרוֹבָה מִדְּחִיַּת דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה. גַּם הָיָה מַרְוִיחַ בִּדְחִיָּה זוֹ שֶׁאֵין לְהַקְשׁוֹת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עָלָיו מִיֵּצֶר הָרָע כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה לְהָגֵן מִיֵּצֶר הָרָע.

וְהַנָּכוֹן לְתָרֵץ הוּא, דְּמַסְקָנַת הַתַּלְמוּד הִיא כִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף, דְּמִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וְלָזֶה הוּא שֶׁמּוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה וְהִצִּילָה הַמִּצְוָה עַל הָעוֹלֶה בַּסּוּלָּם לְהָבִיא גוֹזָלוֹת לְאָבִיו, שֶׁהֲרֵי גַּם בַּחֲזָרָה הָיָה שְׁעַת מַעֲשֵׂה מִצְוָה שֶׁהֵבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו. וּמַה שֶׁדָּחָה הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה תּוֹרָה לְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל אֵינָהּ דְּחִיָּה, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּחֲגִיגָה (חגיגה טו:): בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל טִינָא הָיְתָה בְּלִבָּם, פֵּרוּשׁ שֶׁתּוֹרָתָם הָיְתָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמֵעַתָּה אֵין הוֹכָחָה מִמַּה שֶׁלֹּא הִצִּילָתָם תּוֹרָתָם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, אוֹ לְמַה שֶׁפֵּרְשׁוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת קֹדֶם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה וְקָדְמָה תּוֹרָתָם לְיִרְאַת חֶטְאָם, שֶׁבִּכְגוֹן זֶה אֵין תּוֹרָה מַצִּילָתָם מִיֵּצֶר הָרָע.

וְעוֹד, אֲפִלּוּ לִסְבָרַת הַדּוֹחֶה סְבָרַת רַב יוֹסֵף בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה מִדּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, לֹא דָּחָה אֶלָּא חֲלֻקַּת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה דְּאֵינָהּ מַצֶּלֶת (אֲפִלּוּ) בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ, אֲבָל מַה שֶׁאָמַר מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא לֹא דָּחָה הַשַּׁ״ס. וַהֲגַם דְּרָבָא מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל הֻכְרַח לְיַשֵּׁב הַבָּרַיְתָא שֶׁאָמְרָה תָּלָה הַכָּתוּב הַמִּצְוָה בְּנֵר וְהַתּוֹרָה בְּאוֹר וְכוּ׳, יֹאמַר שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה אֶלָּא לְהָגֵן מֵהַצָּרוֹת, אֵין הֶכְרֵחַ לִדְבָרָיו. וִיכוֹלִין לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ וְלֹא כְּלוּם. תּוֹרָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וְלֹא מַצְּלָא. וּמַה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה - זְכוּת תּוֹרָה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵהַפֻּרְעָנוּת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן שֶׁעוֹסֶקֶת בָּהּ, וַהֲגַם שֶׁאֵין אִשָּׁה מְצֻוָּה עַל הַתּוֹרָה, בִּשְׂכַר תּוֹרַת בַּעְלֵיהֶן וּבְנֵיהֶם וּכְדִבְרֵי רָבִינָא שָׁם (סוטה כא.). וּלְדֶרֶךְ זֶה מוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מֵהָעוֹלֶה בַּסֻּלָּם לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו שֶׁלֹּא הִצִּילַתּוּ מִצְוָתוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהּ.

וְעוֹד כְּשֶׁנַּעֲמִיק בַּדָּבָר נַעֲמִיד סוּגְיַת קִדּוּשִׁין אֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, בְּהָעִיר מַה שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, קָשֶׁה לוֹ - יִהְיֶה שֶׁמְּהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הָיְתָה הַמִּצְוָה מַצִּילָתוֹ מֵהַיִּסּוּרִין כְּמוֹ שֶׁמּוּכָח מִסּוֹטָה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה, וְשָׁם בְּסוֹטָה זוֹ וַדַּאי קִלְקְלָה וְקָאָמַר שֶׁהַזְּכוּת יִמְנַע יִסּוּרֶיהָ וַאֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, וְשָׁם זְכוּתָהּ מְרֻחָק וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת זְכוּתוֹ לְפָנָיו. וּלְתָרֵץ זֶה מֻכְרָח לוֹמַר לְצַד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה וַהֲרֵי הוּא כְּגוֹי לְכָל דְּבָרָיו וְאֵין לוֹ מִצְוָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו, אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה הִרְהֵר בַּעֲבֵרָה אֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה לְהָגֵן כָּל עִקָּר. וּמְתָרֵץ דְּסוֹבֵר ר׳ יַעֲקֹב אִי אָמְרִינַן דִּשְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא הָיְתָה מְגִנָּה עָלָיו מִבֹּא לְיָדוֹ דָּבָר הַסּוֹבֵב פּוּרְעָנוּת, שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן אִם כֵּן גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינָהּ מְגִנָּה. וְגַם לִסְבָרַת רָבָא שֶׁאָמַר מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא מִפּוּרְעָנוּת, מִכְּלַל הַדָּבָר הַהוּא שֶׁלֹּא יָבֹא לְיָדוֹ עָוֹן שֶׁיְּסוֹבֵב הַפּוּרְעָנוּת, שֶׁזּוּלַת זֶה גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינוֹ מֻבְטָח.

נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף מִצְוָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה מַצֶּלֶת מִיֵּצֶר הָרָע, וְגַם לִסְבָרַת רָבָא לְתֵרוּץ שֵׁנִי אִם הֶעָוֹן יְסוֹבֵב פּוּרְעָנִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה תָּגֵן עָלָיו הַמִּצְוָה מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה בָּא הַכָּתוּב כָּאן לְתָרֵץ הַקּוּשְׁיָא הַנִּרְגֶּשֶׁת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם הַמִּצְוָה שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה׳״ לְהַצִּילָם מֵהַפּוּרְעָנִיּוֹת אֲשֶׁר סוֹבֵב לָהֶם, וְאָמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ פֵּרוּשׁ לְהַקִּישׁ הֲלִיכָתָם לְבִיאָתָם, מַה בִּיאָתָם בְּעֵצָה רָעָה אַף כְּשֶׁהָלְכוּ בְּעֵצָה רָעָה, אִם כֵּן אֵין כָּאן מִצְוָה כָּל עִקָּר וְאַדְרַבָּה שְׁלוּחֵי עֲבֵירָה הֵם.

עוֹד נִרְאֶה הַטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, הוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּקִדּוּשִׁין (קידושין לט:), אַחַר שֶׁתֵּרֵץ לִסְבָרַת ר׳ יַעֲקֹב שֶׁהָיָה לוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, חָזַר הַתַּלְמוּד לְהַקְשׁוֹת: וְהָאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין? וּמְתָרֵץ: סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, מַה קֻשְׁיָא הִיא זֹאת אַחַר שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא, לָמָּה לֹא יוֹעִיל דָּבָר זֶה גַּם לְתֵרוּץ קֻשְׁיַת ״שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה יֵשׁ לָהֶם תּוֹעֶלֶת בִּשְׁלִיחוּת הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לָהֶם פְּעֻלָּה רָעָה מֵהַשְּׁלִיחוּת עַצְמוֹ, וּמַשְׁמַע מֵהַשַּׁ״ס שֶׁזֶּה דָּבָר מֻסְכָּם הוּא. וּמֵעַתָּה נִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לוֹמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ, לַעֲקֹר מֵהֶם שֵׁם שְׁלִיחוּת מִצְוָה, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא בְּעֵצָה רָעָה, וְלָזֶה הוּזְּקוּ בִּשְׁלִיחוּתָם.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) בַּעֲלֵי הַסּוֹד, כִּי אָדָם גָּדוֹל כְּשֶׁיִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו עֲבֵרָה וְיִגַּשׁ לַעֲשׂוֹת, פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ הָרָמָה וְנִכְנֶסֶת בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתָהּ. וּלְצַד שֶׁהַכְּתוּבִים מְעִידִים שֶׁהָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ, לָזֶה הֵעִיד הַכָּתוּב כִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָרַע כְּשֶׁבָּאוּ לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר דִּבְרֵי רֶשַׁע הָלְכוּ, פֵּרוּשׁ פָּרְחוּ מֵהֶם אוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִנִּשְׁמָתָם וְאָז וַיָּבֹאוּ.

עוֹד יִרְמֹז בְּמַאֲמַר וַיֵּלְכוּ שֶׁעָשׂוּ הֲלִיכָה מֻחְלֶטֶת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לָהּ עוֹד, כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ בְּדִבְרֵיהֶם אֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָעָם. גַּם הַתּוֹרָה הֶחְלִיטָה עֲלֵיהֶם שֶׁהֲלִיכָתָם הֲלִיכַת עוֹלָם וְלֹא יָשׁוּבוּ לִרְאוֹתָהּ עוֹד. וְאָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בָּא לָתֵת טַעַם לָמָּה בָּאוּ וְלֹא נֶאֶבְדוּ בִּשְׁלִיחוּתָם, אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ חָשׁ ה׳ עַל דְּבַר כְּבוֹד מֹשֶׁה אֲשֶׁר עַל כֵּן הִשְׁלִימוּ הַשְּׁלִיחוּת וּבָאוּ. עוֹד כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְהָעֵדָה מַעֲשֵׂה ה׳ כִּי אֲנָשִׁים מְעַט עָלוּ בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים וְנִמְלְטוּ, וּמִזֶּה יַצְדִּיקוּ כִּי כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה ה׳ עִמָּהֶם לְהָטִיל אֵימָתָם עַל כָּל הָעַמִּים, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְגוֹ׳ (הושע יד:י).

אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״קָדֵשָׁה״ אֶלָּא בַּחֲזָרָה וְלֹא בַּהֲלִיכָה. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר קָדֵשָׁה מַה שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּקָדֵשׁ בְּסִבַּת הַמְרַגְּלִים, דִּכְתִיב (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י שם) תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשׂוּ בְּקָדֵשׁ וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲזָרָה מִקָּדֵשׁ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, מֵעַתָּה בְּקָדֵשָׁה וּבְסִבּוּבָהּ נִתְעַכְּבוּ כָּל הַזְּמַן שֶׁגָּרְמוּ הַמְּרַגְּלִים לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר, וְהוּא מַאֲמַר ״וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל קָדֵשָׁה״.

וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר. הֶעְלִים הַכָּתוּב תְּשׁוּבָתָם הָרָעָה וְאָמַר דָּבָר סְתָם, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים אֶלָּא לְצַד הַהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁלֹּא כָּתַב הֲרִיגַת חוּר בְּיוֹם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְגַם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עבודה זרה ד:) שֶׁלֹּא נִכְתַּב אֶלָּא לְלַמֵּד יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר אוֹמְרִים לָהֶם כַּלֵּךְ אֵצֶל צִבּוּר, וּכְמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֶעְלִים הַדְּבָרִים עַד שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל רָצוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם וַיַּמְרוּ בַּה׳ חָס וְשָׁלוֹם, חָל עָלָיו לוֹמַר סִבַּת הַדָּבָר וְגִלָּה דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר הַמְרָאַת יִשְׂרָאֵל, הוּא לְהוֹדִיעַ טַעַם עַכָּבָתָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה לְסִבַּת הַמְרָאָתָם.

וְאוֹמֵר וְאֶת כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ כְּשֶׁהָיָה אֶת כָּל הָעֵדָה, וְלֹא יִחֲדוּהוּ לְדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים הָרָעִים בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַבְאִישׁוֹ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וּבָא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לְמֹשֶׁה לְיַחֵד לוֹ הַתְּשׁוּבָה כְּחֹק הַמְּלוּכָה, וְאַחַר כָּךְ הֵשִׁיבוּ גַּם לְכָל הָעֵדָה.

אוֹ יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמַּאֲמָר שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, שֶׁנִּלְכַּד מֹשֶׁה בְּיָדָם בְּטַעֲנַת ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. אֱמוֹר מֵעַתָּה שֶׁטַּעַם שְׁלִיחוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה טַעַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְטַעַם שְׁלִיחוּת מֹשֶׁה הָיָה טַעַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר - לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לָהֶם בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֶת כָּל הָעֵדָה לַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם בִּשְׁלִיחוּתָם.

Vocalized Edition