בְּמִדְבַּר י״ג · י״ח

את הארץ מה הוא. יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, יֵשׁ מְגַדֶּלֶת אֻכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אֻכְלוּסִין:

החזק הוא הרפה. סִימָן מָסַר לָהֶם: אִם בִּפְרָזִים יוֹשְׁבִין, חֲזָקִים הֵם, שֶׁסּוֹמְכִין עַל גְּבוּרָתָם, וְאִם בְּעָרִים בְּצוּרוֹת הֵם יוֹשְׁבִין חַלָּשִׁים הֵם (שם):

וְתֶחֱזוּן יָת אַרְעָא מָה הִיא וְיָת עַמָא דְיָתֵב עֲלַהּ הֲתַקִיף הוּא אִם חֲלָשׁ הַזְעֵר הוּא אִם סַגִי

וראיתם את הארץ מה היא. ומה העם:

החזק. למלחמה ואחר כן פירש מה הארץ הטובה היא שהאויר שלה והמים שלה טובים:

וראיתם את הארץ מה הוא - אם היא בתחלתה ארץ יערים, או חלקה או ארץ מטוננת ולחה, כי לפי מה שתראו את הארץ תכינו לו כלי מלחמה לסתת את היערים ולהכין הליכת חיילותיכם, כי בטוחים היו שה' יתן להם את ארץ כנען אך לא בלא טורח, כי אם בענין ערכי המלחמה.

החזק הוא - כל זה להודיע באיזה ענין יערכו אתם מלחמה.

הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י סִימָן מָסַר לָהֶם כוּ׳, וְקָשֶׁה מְנָא לֵיהּ לְרַשִׁ״י לוֹמַר כֵּן, אִם לְפִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ בַּמֶּה יִוָּדַע אֵיפֹא אִם חֲזָקִים הֵמָּה אוֹ לֹא, שֶׁהֲרֵי לֹא הָלְכוּ לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם, תִּקְשֶׁה עַל דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ ״אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת״ וְגוֹ׳, וּמֵאַחַר שֶׁרָאוּ הֶעָרִים בְּצוּרוֹת הָיָה לָהֶם לַחֲשׁוֹב כִּי חַלָּשִׁים הֵמָּה, כִּי עַל כָּרְחָם יָשְׁבוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאָמְרוּ כִּי רָאוּ בְּחוּשׁ כִּי הַסִּימָן בָּטֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶעָרִים בְּצוּרוֹת מִכָּל מָקוֹם עַז הָעָם. וּמְנָא יָדְעוּ, וַדַּאי אָמְרוּ זֶה עַל שֶׁרָאוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי קוֹמָה עֲנָקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת. וְאִם כֵּן שֶׁמָּא ״הֶחָזָק הוּא״ כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״הַמַּחֲנִים אִם מִבְצָרִים״ וּמִדְּקָאָמַר בְּבֵי״ת ״הַבְּמַחֲנִים״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁעַל יוֹשְׁבֶיהָ קָאָמַר, מִכָּל מָקוֹם רַשִׁ״י פֵּרַשׁ הַסִּימָן עַל פָּסוּק ״הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה״.

וְנִרְאֶה שֶׁקָּשֶׁה לְרַשִׁ״י, שֶׁהָיָה לוֹ לִכָּנֵס בְּכִי טוֹב וְלָמָּה הִתְחִיל בִּקְלָלָה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר אָמַר כִּי טוֹבָה הִיא, וְרָאוּי לְהַתְחִיל בְּכָל פְּרָט כִּדְבַר ה׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל הַפְּרָטִים: הַטּוֹבָה הִיא אִם רָעָה, הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן, בְּכֻלָּם הִתְחִיל בְּשֶׁבַח וְכָאן הִתְחִיל בִּגְנוּת, כִּי הֶחָזָק הוּא הַיְינוּ רָעָה לְיִשְׂרָאֵל וְגוֹרֵם לָהֶם קִלְקוּל. עַל כֵּן פֵּרֵשׁ שֶׁסִּימָן מָסַר לָהֶם וְכָל אֶחָד קַל מִצַּד אֶחָד וְקָשֶׁה מִצַּד אַחֵר, כִּי מַאֲמַר הֶחָזָק הוּא קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד כִּי עַז הָעָם, וְאַךְ טוֹב הוּא לְיִשְׂרָאֵל כִּי מִסְּתָמָא יוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת וּבְנָקֵל לָבוֹא אֲלֵיהֶם. וּמַאֲמַר הֲרָפֶה אִם טוֹב הוּא מִצַּד רִפְיוֹנָם מִכָּל מָקוֹם לֹא טוֹב הַדָּבָר מִצַּד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, וְאִם כֵּן שְׁקוּלִים הֵמָּה. וְכֵן הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים כָּל אֶחָד קַל מִצַּד וְכָבֵד מִצַּד, וּשְׁקוּלִים הֵמָּה.

וּרְאִיתֶם וְגוֹ׳ מַה הִיא. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ שֶׁהֶבְלָהּ וַאֲוִירָהּ זַךְ וּבָרִיא וּמְמֻזָּג הַטִּבְעִיּוּת, וְיֵשׁ שֶׁאֲוִירָהּ עָכוּר וּמְעֻפָּשׁ וּמִתְנַגֵּד לְמֶזֶג הַטִּבְעִיּוּת, גַּם יֵשׁ אֶרֶץ שֶׁהִיא מְלֵאָה מַעְיָנוֹת וּמֵימֶיהָ נְקִיִּים וּמוֹלִידִים מֶזֶג טוֹב בָּאָדָם וִיכוֹנֵן הַכֹּחוֹת, וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּאָרֶץ מִצַּד עַצְמָהּ בְּלֹא סִבָּה אֶמְצָעִי. וּכְנֶגֶד דְּבָרִים אֵלּוּ אָמַר ״וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא״ מִצַּד בְּרִיָּתָהּ, אִם הִיא בְּגֶדֶר הָרָצוֹן אוֹ לְהֶפְכּוֹ. וּלְצַד כִּי חֲקִירָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ בְּחִינוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בְּהַבְחָנָה לָהֶם בְּדֶרֶךְ עֲבָרָתָם בָּהּ, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין נִסָּיוֹן, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִם מַחְזֶקֶת טֶבַע הָאֱנוֹשִׁי, אִם מֵימֶיהָ מַפְרִים וּמַרְבִּים, דְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם נִכָּרִים בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָה. וְלָזֶה צִוָּה לָהֶם וְאֶת הָעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מֵהַפְּעֻלּוֹת יִוָּדְעוּ הַכֹּחוֹת, מֵהָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ יִתְגַּלֶּה כֹּחַ הָאָרֶץ אִם הָעָם חָזָק אוֹ רָפֶה. וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאֵין מִבְחָן מֵחוֹזֶק הָעָם כִּי יֵשׁ בַּמֶּה לִתְלוֹת, וְהוּא כִּי הֵם גּוֹדְרִין עַצְמָן מֵהַתַּשְׁמִישׁ, לָזֶה אָמַר הַמְעַט הוּא אִם רָב, גַּם בָּזֶה יִגָּלֶה כִּי מֵימֶיהָ מַפְרִים וּמַרְבִּים.

עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר לָמָּה שִׁנָּה סֵדֶר שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּכָל הַהַדְרָגוֹת שֶׁהִקְדִּים בָּהֶם חֵלֶק הַטּוֹב וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר חֵלֶק הָרַע, ״הֶחָזָק הוּא״ וְאַחַר כָּךְ ״הֲרָפֶה״, ״הַטּוֹבָה הִיא״ ״אִם רָעָה״ הִקְדִּים הַטּוֹבָה, וְגַם מִבְחַן ״הֶחָזָק הוּא״ חֵלֶק הַטּוֹב לָדַעַת טוֹבַת הָאָרֶץ שֶׁמְּגַדֶּלֶת חֲזָקִים, וְכֵן בַּמַּאֲמָר הָאַחֲרוֹן הִקְדִּים לוֹמַר ״הַשְּׁמֵנָה הִיא״ וְאַחַר כָּךְ ״אִם רָזָה״, וּכְמוֹ כֵן ״הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״אִם אַיִן״, וְלָמָּה כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמִּעוּט וְהָרִבּוּי הִקְדִּים לוֹמַר ״הַמְעַט הוּא אִם רָב״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי גַּם בְּמִבְחָן זֶה הִקְדִּים חֵלֶק הַטּוֹב, וְהוּא שֶׁאִם הֵם מוּעָטִים הוּא יוֹתֵר טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי לֹא יִסְתַּפֵּק בְּטוֹבָה שֶׁיּוֹדֵעַ הֶחְלֵט שְׁלִילָתָהּ?

אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַמְעַט הוּא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר לְמַאֲמַר ״הֶחָזָק הוּא״ וְגוֹ׳, אִם חוֹזֶק הָעָם הוּא דָּבָר גָּדוֹל שֶׁמְּעַטִּים הֵם כַּיּוֹצֵא בָהֶם אִם רַבִּים כַּיּוֹצֵא בָהֶם בָּעוֹלָם, וּכְפִי זֶה הִקְדִּים חֵלֶק הַמְעֻלֶּה לְשֶׁבַח הָאָרֶץ שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ מְגַדְּלִים חֲזָקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת, אוֹ לְצַד הַכָּרַת הַנֵּס גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה לֹא תַּקְשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק בָּעִנְיָן בְּמַאֲמַר ״וְאֶת הָעָם״ וְגוֹ׳ בְּאֶמְצַע עִנְיְנֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ הוּא אוֹמֵר ״וּמָה הָאָרֶץ״ וְגוֹמֵר, וְלִדְבָרֵינוּ בְּעִנְיַן הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.