בְּמִדְבַּר י״ג · א׳

וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר

וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר לֵאמֹר כֵּיוָן שֶׁהַדִּבּוּר אֵינוֹ אֶלָּא אֶל מֹשֶׁה. וְאוּלַי שֶׁבָּא לְהַרְשׁוֹתוֹ לוֹמַר שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ לוֹ מִפִּי הַשְּׁכִינָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר (יומא ד.). גַּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ יִשְׂרָאֵל כִּי מֹשֶׁה חָפֵץ בַּדָּבָר וְיֹאמְרוּ כִּי דַּעְתּוֹ כְּדַעְתָּם, לָזֶה יְצַוֶּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם כִּי כֵּן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ. גַּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ לִשְׁלֹחַ כְּסֵדֶר הַנִּדְבָּר אֵלָיו מֵה׳, וְלֹא יְעַכְּבוּ עַל יָדוֹ כְּשֶׁיֵּדְעוּ כִּי דְּבַר מֶלֶךְ הוּא. גַּם לְפִי דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁפֵּרְשׁוּ תֵּבַת ״לְךָ״ - לְדַעְתְּךָ, שֶׁאֵין ה׳ מְצַוֶּה עַל הַדָּבָר, חָפֵץ ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם מִפִּי עֶלְיוֹן, אוּלַי יַרְגִּישׁוּ כִּי לֹא טוֹב עֲשׂוֹת וְיִבְטְחוּ בַּה׳ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ.