בְּמִדְבַּר י״ב · ה׳

וַיֵּ֤רֶד יְהֹוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ יורד בעמוד ענן ועומד פתח האוהל, וקורא לאהרן ולמרים ויצאו שניהם. רש״י מבאר שה׳ יצא יחידי שלא כמידת בשר ודם, שמלך בשר ודם יוצא למלחמה באוכלוסים והקדוש ברוך הוא יוצא למלחמה יחידי. חזקוני מבאר שאהרן ומרים נקראו אך משה לא נקרא עמהם, שלא יאמרו ישראל אף משה בכלל הכעס. הקריאה לשניים בלבד, בלא משה, מבליטה שהעניין נוגע לחטאם, ומכינה את הרקע לדברי התוכחה שיאמר ה׳ עליהם בעניין מעלת נבואת משה.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בעמוד ענן. יָצָא יְחִידִי שֶׁלֹּא כְמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה יוֹצֵא בְּאֻכְלוּסִים וּכְשֶׁיּוֹצֵא לְשָׁלוֹם יוֹצֵא בְמוּעָטִין, וּמִדַּת הַקָּבָּ"ה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות ט"ו), וְיוֹצֵא לְשָׁלוֹם בְּאֻכְלוּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס"ח) "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (ספרי):

ויקרא אהרן ומרים. שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין וְיוֹצְאִין מִן הֶחָצֵר לִקְרַאת הַדִּבּוּר:

ויצאו שניהם. וּמִפְּנֵי מָה מְשָׁכָן וְהִפְרִישָן מִמֹּשֶׁה? לְפִי שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְכֵן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁלֹא בְּפָנָיו נֶאֱמַר "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" (בראשית ו'), וּבְפָנָיו נֶאֱמַר "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי" (שם ז'); דָּ"אַ, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע בִּנְזִיפָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן (ספרי):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִתְגְלֵי יְיָ בְּעַמוּדָא דַעֲנָנָא וְקָם בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא וּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וּנְפָקוּ תַּרְוֵיהוֹן

Onkelos Numbers

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויקרא אהרן ומרים אבל משה לא קרא עמהם שלא יאמרו ישראל אף משה עמהם בכלל הכעס.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֵּרֶד ה׳ בְּעַמּוּד עָנָן. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא יָרַד ה׳ קֹדֶם קְרִיאָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּרְאֶה מִסֵּדֶר הַכְּתוּבִים שֶׁלֹּא יָרַד אֶלָּא אַחַר קְרִיאָה. גַּם מִמַּה שֶׁאָמַר בַּקְּרִיאָה ״צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״ זֶה יָעִיד שֶׁעֲדַיִן לֹא יָרַד, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִרְשֹׁם לָהֶם הַמָּקוֹם, כִּי הֵם רוֹאִים מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן שָׁם הֶעָנָן. וּלְדִבְרֵיהֶם שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי לֹא רָצָה ה׳ לָרֶדֶת קֹדֶם הַקְּרִיאָה וְיִהְיֶה יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לָהֶם כִּבְיָכוֹל לְצֵאתָם, וְאֵינוֹ מֵהַכָּבוֹד. גַּם יִמָּשֵׁךְ לָהֶם חָס וְשָׁלוֹם עֹנֶשׁ לַנִּקְרָאִים, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְהַעֲנִישׁ אֶלָּא לְהֵטִיב. וְהַטַּעַם שֶׁיָּרַד ה׳ וְלֹא דִּבֵּר מִמְּקוֹמוֹ כְּסֵדֶר הַקְּרִיאָה, כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁיָּרַד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא פִּרְסוּם וְהֶעָרָה גְּדוֹלָה, וְיִוָּדַע לְכָל יִשְׂרָאֵל כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל אֲשֶׁר נָגְעוּ בְּנֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְהֶעֱנִישָׁם עַל הַדָּבָר.

Vocalized Edition