בְּמִדְבַּר י׳ · ז׳

וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃

במילים פשוטות

ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו. רש״י מבאר את ההבדל בין הסימנים: מקרא העדה נעשה בתקיעה בשני כהנים ובשתי החצוצרות, ואף מסע המחנות בשתיהן, אך מקרא העדה בתקיעה בלבד בלא תרועה, ואילו מסע המחנות בתקיעה ותרועה ותקיעה. חזקוני מבאר את מהלך דברי רש״י ומדגיש את החילוק בין מקרא העדה למסע המחנות. הפסוק קובע את ההבחנה המהותית בין שני סוגי הסימנים: תקיעה בלבד לכינוס, ותרועה למסע. כך יכלו ישראל להבחין בין קריאה להתאסף לבין הוראה לנסוע, אף ששני הסימנים נעשו באותן חצוצרות. ההבדל בין תקיעה חלקה לתרועה קטועה יצר מערכת ברורה של אותות, שמנעה בלבול והבטיחה שכל אחד ידע בדיוק מה נדרש ממנו בכל רגע.
מבוסס על רש״י, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ובהקהיל את הקהל וגו'. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת", מַה מִּקְרָא הָעֵדָה תּוֹקֵעַ בְּב' כֹּהֲנִים וּבִשְׁתֵּיהֶם - שֶׁנֶּאֱמַר "וְתָקְעוּ בָהֵן" וְגוֹ' - אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתֵּיהֶם, יָכוֹל מַה מַּסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ, אַף מִקְרָא הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ - וּמֵעַתָּה אֵין חִלּוּק בֵּין מִקְרָא הָעֵדָה לְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת - תַּ"ל "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל" וְגוֹ', לוֹמַר שֶׁאֵין תְּרוּעָה לְמִקְרָא הָעֵדָה, וְהוּא הַדִּין לַנְּשִׂיאִים, הֲרֵי סִימָן לִשְׁלָשְׁתָּם, מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם וְשֶׁל נְשִֹיאִים בְּאַחַת - וְזוֹ וָזוֹ אֵין בָּהֶם תְּרוּעָה - וּמַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם עַ"יְ תְרוּעָה וּתְקִיעָה (ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְמִכְנַשׁ יָת קְהָלָא תִּתְקְעוּן וְלָא תְיַבְּבוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובהקהיל את הקהל פרש״‎י יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה וכו'. ברוב הפירושים כתוב כך והמליצה קצרה והכי קאמר יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה כך ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה למסע המחנות וכו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל