לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃

הפסוק מזכיר את נשיא שבט יששכר, נתנאל בן צוער. לפי פשט הכתוב זהו שם מנהיג השבט בעת המניין, אחד משנים עשר הנשיאים שעמדו לצד משה ואהרן במלאכת המפקד. התורה ממשיכה למנות את הנשיאים בזה אחר זה, כל אחד עם שם אביו, וכך נשמר תיעוד מדויק של ראשי השבטים. סדר הזכרת השבטים הולך לפי מעלתם ומקומם במחנה, ושבט יששכר בא סמוך לשבט יהודה. אין בפסוק זה פרשנות נוספת מעבר למסירת השם, והוא חלק מרשימה מסודרת המכבדת כל שבט בייצוג אישי של נשיאו.