לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃

הפסוק מזכיר את נשיא שבט יהודה, נחשון בן עמינדב. לפי פשט הכתוב זהו שמו של מנהיג שבט יהודה בעת המניין, אחד משנים עשר הנשיאים שנבחרו לעמוד עם משה ואהרן ולסייע במפקד. נחשון בן עמינדב הוא דמות מרכזית בשבט יהודה, השבט שיצעד בראש המחנה, ועל כן שמו נמסר במפורש. הרשימה נמשכת בסדר אחיד המזכיר לכל שבט את שם הנשיא ואת שם אביו, ובכך משמרת התורה את זהות מנהיגי העם ומעניקה כבוד לכל שבט ושבט. אין כאן פרשנות מיוחדת מעבר לתיעוד המדויק של שמות הנשיאים.