עָמוֹס ט׳ · י״א

בְּעִדָנָא הַהִיא אָקִים יַת מַלְכוּתָא דְבֵית דָוִד דְנָפְלַת וְאֶבְנֵי יַת כְּרַכֵּיהוֹן וּכְנִישַׁתְהוֹן אַתְקֵין וְתִשְׁלוֹט בְּכָל מַלְכוּתָא וְתִגְמַר וּתְשֵׁיצֵי סַגִי מַשִׁרְיָתָא וְהִיא תִתְבְּנֵי וְתִשְׁתַּכְלֵיל בְּיוֹמֵי עַלְמָא:

ביום - יום יאמר על העת.

ביום ההוא. כאשר יתמו הפושעים:

אקים וגו׳. ר״ל אחזיר המלוכה לבית דוד אשר נפלה והושפלה בימי הגולה:

וגדרתי וגו׳. את הפרצה שהיה בה אגדור או ר״ל אז לא ימלוך מלך אחר על אפרים להיות פרצה מה במלכות בית דוד:

והריסותיו. מה שהיה הריסה במלכות בית דוד כל ימי הגולה שלא מלכו כלל הנה אז אקים אותה ואבננה להיות בנוי ומתוקן כימי עולם ר״ל כמו שהיתה מאז בימי דוד עצמו:

וגדרתי. ענין בנין:

פרציהן. ענין שבר חומה:

והריסותיו. מל׳ הריסה ונתיצה:

ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, תחלה היה בית דוד בנוי ומשוכלל בבית קבוע, משתלשלת בבני דוד מדור דור, ואח"כ לא היה בית קבוע רק סוכת ארעי וזה היה בבית שני שנבטלה מלכות בית דוד, ומלכו החשמונאים והורדוס, ובכ"ז היו עדיין נשיאים מזרע בית דוד שזה דומה כסוכה עראי, ואח"כ נפלה גם סוכת דוד, כי בגלות החל הזה בטלו גם הנשיאים ואין זכר ונשיאות לזרע בית דוד, ואז יקים ה' סוכת דוד, היינו שיעמוד איש מזרע בית דוד וינהיג את העם כהנהגת הנשיאים, וכבר התבאר (יחזקאל סי' ל"ד כ"ג כ"ד) שתזרח שמש לבית דוד בג' מדרגות, כמש"ש הוא ירעה אותם והוא יהיה להם לרועה ואני ה' אהיה להם לאלהים ועבדי דויד נשיא בתוכם, שתחלה האיש מבית דוד ירעה אותם, ר"ל שינהיג אותם ויכוף אותם לעשות משפט וצדקה, שבזה תקים סוכת דוד שהיא הנשיאות מזרעו, אבל עדיין תהיה הסוכה מהורסת, אבל אח"כ יקבלו ישראל מלכות שמים ויקבלו הנהגתו ברצון, ואז הוא יהיה להם לרועה ברצונם, ועז"א גדרתי את פרציהן ע"י שיוגדרו פרצות הדור עי"ז הריסותיו אקים, ותהיה הסוכה שלמה לא מהורסת, כי יקבלו אותו לרועה ברצון, ואח"כ תתגלה מלכות שמים כמ"ש ואני ה' אהיה להם לאלהים ואז ועבדי דויד נשיא בתוכם, שהוא יהיה מלך המשיח, ואז לא תהיה סוכת ארעי רק בנין קבוע, ועז"א ובניתיה כימי עולם שתהיה מלכות קבועה כמקודם: