בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה׃

בְּחַרְבָּא יִתְקַטְלוּן כָּל חַיָבֵי עַמִי דְאָמְרִין לָא תֵיתֵי וְתוֹחִי עֲלָנָא בִישְׁתָּא:

בחרב - כאשר יפול מה שאיננו דגן מהכברה שאין בו תועלת, ככה יאבדו רשעי ישראל שהם אומרים בעבור רשעם לא תקריב הרעה לבוא. ורבי ישועה אמר: כי בעדינו כמו אלינו.

בחרב ימותו. המתים בחרב העכו״ם יהיו כל החוטאים שבעמי אשר אומרים לא תבוא עלינו הרעה כי אין גמול ועונש אבל הצדיקים ישארו ולא יאכלם החרב:

תגיש. ענין הקרוב:

ותקדים. ענין מהירות:

בעדינו. ר״ל עלינו:

בחרב ימותו כל חטאי עמי שהם הפסולת, האומרים לא תגיש ר"ל שהם אומרים שהרעה הבאה היא מקרית ולא השגחיית ע"י ה' בעבור מעשיהם, וע"כ יאמרו שלא תגיש בעדינו הרעה, שהרעה אשר תגש לבא לא תבא בעדינו כדי להעניש אותנו, רק הוא דבר מקרה, ומוסיפים לאמר שגם לא תקדים בעדינו, שאף לא יאמינו שע"י מעשיהם תקדים הרעה לבא, כי יאמרו שביאת הרעה וזמן בואה הכל עינן מקרה, ואינה מקדמת לבא על הרשעים קודם הצדיקים שהוא כפירת ההשגחה והעונש: