וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם׃

וּנְטַלְתּוּן יַת סִכּוּת פַּת כּוּמָרֵכוֹן וְיַת כִּיוּן צַלְמֵיכוֹן כּוֹכַב טַעֲוַתְכוֹן דִי עֲבַדְתּוּן לְכוֹן:

ונשאתם, סכות - מגזרת הסכת ושמע ושרשו סכת והטעם סבלות רצון וכן בלשון ישמעאל, אומר אדם לחבירו: סבתל"י והוא שיאמר לו סבול דברי וקבל ברצון.

ומלת כיון - ידועה בלשון ישמעאל גם כי הוא כיוא"ן והיא שבתי כי עשו לו צלם: אשר עשיתם. שב אל צלמיכם.

וכוכב - סמוך כוכב של אלהיכם, עשיתם דמותו לעובדו.

ונשאתם. ר״ל הואיל ואין הכל תלוי בקרבנות א״כ לא יגינו עליכם ותלכו גולה ועל צואריכם תטענו את הפסל של העכו״ם סכות שקבלתם עליכם למלך ולאלוה ואת העכו״ם כיון שעשיתם צלמו לעבוד לפניו ואת העכו״ם כוכב וכו׳ כי האויב יכריחום להביאם עמהם בגולה:

ונשאתם. מל׳ משא וסבל:

סכות, כיון, כוכב. הם שמות מיני עכו״ם:

ונשאתם, חוזר למעלה למ"ש הלא חשך יום ה' ולא אור כי אז תגלו בגולה ולא יועילו לכם הקרבנות והחגים כי תלכו בגולה עם האלילים שעשיתם, ונשאתם את סכות מלככם שלעבודת המולך היו עושים כמין סוכות כמ"ש ואנשי בבל עשו את סכות בנות, וכן היו עושים לו כונים מבצק כמ"ש (ירמיהו ז׳:י״ח) הנשים לשות בצק לעשות כונים למלכות השמים שהיו עושים מן הבצק דמות הצלם שהיו עובדים אותו. ועז"א את כיון צלמיכם, ובזה היו מכוונים אל הכוכב שהיו מיחסים לו אלהות, ועז"א כוכב אלהיכם, וגם לעומת שבצאתם ממצרים ישבו בסוכות, וכן נשאו את בצקם טרם יחמץ, ימליץ כי בצאתם מירושלים ישאו סוכות המולך ובצק של כיון הצלם: