לָ֠כֵ֠ן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם׃

בְּכֵן חֲלַף בְּמִבִּזְכוֹן מִסְכֵּנַיָא וּמְנַסְכוֹן חֲשִׁיכַיָא בָתֵּי גְזִית בְּנִיתוּן וְלָא תֵיתְבוּן בְּהוֹן כַּרְמֵי חֶמְדָתָא נְצִבְתּוּן וְלָא תִשְׁתּוּן יַת חַמְרְהוֹן:

לכן, בושסכם - אין ריע לו, כי הבי"ת שורש כי לא יתכן היותו משרת עם שם הפועל, כי אם אפס משקלו וטעמו לעשות חמס לדל.

ומשאת בר - שעמל בה תקחו ממנו בחזקה, וזה תגמולכם בתי גזית בניתם.

יען בושסכם. בעבור שרמיסת רגליכם הוא על הדל ותגזלו ממנו המשא של תבואה שעל שכמו לזה בתי הגזית שבניתם והרי הם שלכם ואעפ״כ לא תשבו בם כי האויב יקחום וכן כרמים חמודי׳ שנטעתם ושלכם המה ועכ״ז לא תשתו אתם את יינם כ״א האויב:

בושסכם. כמו בוססכם והוא ענין רמיסה כמו בוססו את חלקתי (ירמיהו י״ב:י׳):

ומשאת. מל׳ משא:

בר. תבואה כמו לשבור בר (בראשית מב):

גזית. אבנים מסותתים ביושר כמו ולא תבנה אתהן גזית (שמות יז):

לכן, כה אמר ה', כי אם היו שומעים תוכחה היה ממתין להם עדיין אולי ישובו, אבל אחר שאין תקוה שישובו גזר ה' ואמר יען בושסכם על דל, וע"י מה שאתם בוססים ושוסים את הדל עי"ז משאת בר תקחו ממנו, ומן החמס הזה שאתם לוקחים תבואת הדל בתי גזית בניתם, לכן לא תשבו בם, וכן מן החמס שאתם בוססים את הדל כרמי חמד נטעתם, לכן לא תשתו את יינם, כי תלכו בגולה וזה ראוי לכם מדה כנגד מדה: