עָמוֹס ד׳ · ב׳

קַיָם יְיָ אֱלֹהִים בְּמֵימְרֵיהּ בְּקוּדְשֵׁיה אֲרֵי הָא יוֹמַיָא אֶתָן עֲלֵיכוֹן וְיִטְלוּן יַתְכוֹן עַמְמַיָא עַל תְּרֵיסְהוּן וּבְנַתְכוֹן בְּדוּגִית צָיְדִין:

נשבע, בקדשו - בשמים, כמו: כי אשא אל שמים ידי:

בצנות - כמו: ולצנינים, צנים פחים.

ואחריתכן - הבן שיעמוד אחרי כן, כמו: ולא לאחריתו, שהוא בנו.

בסירות - כמו: סירים סבוכים.

דוגה - כמו דג.

ונשא - שיצוה האויב הוא הצר הנזכר, למי שישא אתכם.

בקדשו. בקדושתו:

ונשא אתכם. האויב ישא ויביא אתכם באניות קטנות עשויות בתמונת צנה והדרך להוליך בהן השפחות לא נשים מכובדות:

ואחריתכן. בניכן ובנותיכ׳ יביאו בספינו׳ העשויות בתמונת קדרה שמביאים בהן הדגים ואינן עשויות להוליך בהן אנשים והאויב לא יחוש עליהם ויביאם בהם:

ונשא. מל׳ משא וסבל:

בצנות. צנה הוא המגן כמו צנה וסוחרה (תהילים צ״א:ד׳) ור״ל אניות בדמות צנות:

ואחריתכן. כן יקראו הבנים והבנות הנשארים אחרי מות האדם וכן ולא לאחריתו (דניאל יא):

בסירות. מל׳ סיר והוא כעין קדרה כמו סיר הבשר (שמות טז):

דוגה. מל׳ דגים:

נשבע ה', גזר עליהן גז"ד בשבועה, כי הנה ימים באים ונשא אתכם בצנות שיבואו אויבים וישאו אתכם במרכבות בכבוד, ואחריתכן ר"ל ובאחרית תהיו בזויים כ"כ שלא יוליכו אתכן בספינה שמוליכים בני אדם, רק בסירות דוגה בספינות עשויות כסיר שמוליכים בם את הדגים. ומרביצים אותם אחד ע"ג חברו: