וְלֹא־יָדְע֥וּ עֲשׂוֹת־נְכֹחָ֖ה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הָא֥וֹצְרִ֛ים חָמָ֥ס וָשֹׁ֖ד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶֽם׃ {פ}

וְלָא יָדְעִין לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא אֲמַר יְיָ דִי מָלָן אוֹצְרֵיהוֹן חֲטוֹף וּבִזָא בְּבִרְנְיָתְהוֹן:

ולא ידעו, נכוחה - תואר לדרך.

האוצרים - הון שנלקח בחמס ושוד.

ולא ידעו. ר״ל גם תראו אשר אינם יודעים לעשות נכוחה וא״כ בודאי לא יעזרם ה׳:

האוצרים. תראו אשר חומסים וגוזלים ואוצרים בארמנותיהם וכאומר אלו גזלו לצורך הספוק למלאות נפשם לא היה הדבר רע בתכלית אבל הם יגזלו מבלי צורך והכרח:

נכוחה. דבר ישר וראוי כמו הולך נכוחו (ישעיה נז):

האוצרים. מל׳ אוצר ר״ל טומנים:

ולא ידעו עשות נכחה בדברים שבין אדם למקום, ונגד מ"ש ועשוקים בקרבה מפרש האוצרים חמס ושוד בארמנותיהם, (באופן שגם מצרים ופלשתים יתמהו על תועבותיהם, הפך מ"ש תחלה שהוציא אותם מצרץ מצרים בל ילמדו תועבות המצרים והשמיד את האמורי מפניהם בל יעשו כתועבות השבעה אומות שפלשתים היו מכללם, ועתה היה להפך שמתעיבים יותר מהם) ואתה שואל מי אסף שני אומות המפורדות שיתיעצו בעצה אחת ללכת אל הרי שומרון, הילכו שנים חדו בלתי אם נועדו, בודאי ה' ייעד והזמין אותם לזה,