א׳
צריכין קידוש - דכתיב (ויקרא כ״ג:ד׳) אשר תקראו אותם במועדם: שבת בראשית אין צריכה קידוש - דחיילא וקדשה מאליה:
תלמוד בבלי - מסכת נדרים · דף ע״ח עמוד ב
6 קטעי גמרא, ולצידם רש״י ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
נדרים · דף ע״ח עמוד ב
א׳
מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד
ב׳
מועדי ה' צריכין מומחה ואין פרשת נדרים צריכין מומחה אפי' בית דין הדיוטות
ג׳
והא בפרשת נדרים ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן ביחיד מומחה
ד׳
א"ר חנינא השותק על מנת למיקט מפר אפילו מכאן ועד י' ימים מתיב רבא אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל או ששמע ושתק או ששמע והפר ומת בו ביום אבל שמע וקיים או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר
ה׳
מאי לאו בשותק על מנת למיקט לא בשותק על מנת לקיים אי הכי היינו או שמע וקיים אלא בשותק סתם
ו׳
מתיב רב חסדא חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם חומר בהקם
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
רש״י · דף ע״ח עמוד ב
ד׳
השותק על מנת למיקט - שאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו: אפי' מכאן עד י' ימים - יכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים:
ה׳
מאי לאו בשותק על מגת למיקט - וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא דרבי חנינא: לא בשותק על מגת לקיים - ולכך אינו יכול להפר: היינו או שמע וקיים - ותרי זימני למה לי: בשותק סתם - ולחומרא אזלינן:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף ע״ח עמוד ב
א׳
גמרא אימתי כו' או ששמע ושתק כו'. עמש"כ לעיל (סח):
ב׳
ר"ן ד"ה ביחיד (בעמ' הקודם) רב מניתיה רבי כו' מן דדמך בעא גבי בריה כו'. כצ"ל:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
תוספות · דף ע״ח עמוד ב
א׳
מועדי יי' צריכי' קידוש ב״ד - שצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו: ואין שבת בראשית צריכה קידוש - שאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:
ב׳
מועדי יי׳ צריכים מומחי׳ - כדכתי׳ (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו: ואין נדרים צריכי׳ מומחין. ולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ (ע״א ד״ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:
ד׳
השותק ע״מ למקט - שתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן: אימתי [אמרו] מת הבעל כו' - היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.):
ה׳
מאי לאו - הא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים: שותק לקיים - כמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר:
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
מפרשים נוספים על דף ע״ח עמוד ב
כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.
נלמד לאחרונה ב־11.1.2023 · הדף היומי היום
על העמוד הזה
תלמוד בבלי נדרים ע״ח ע״ב, מתוך מסכת נדרים. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ופסקי תוספות וחידושי הר״ן ורש״ש ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0