תלמוד בבלי - מסכת נדרים · דף ל״ז עמוד א

והא קא משמע לן - מתני' דאפי' במקום שנוטלין שכר וכו'. ולהכי לא ילמדנו מקרא דהואיל ושרי למשקל שכר אם מלמדו בחנם מהני ליה מן השכר שהיה לו ליתן:

רב אמר - מאי טעמא התירו למשקל שכר מן המקרא מפני שאין נוטלין שכר אלא על שכר שימור שמשמרין התינוקות שאין מניחין אותן לצאת ולעסוק בדברים בטלים ולא שכר לימוד המקרא וקטנים דצריכין שימור למדין מקרא ולא גדולים ולהכי לא ילמדנו מקרא לקטנים בחנם דהואיל ושרי למשקל עלייהו שכר קמהני השכר שהיה לו ליתן אבל מלמדו מדרש דקטנים אין לומדים מדרש אלא לגדולים וגדולים לית להו שכר שימור ולא קמהני להו כלל ולהכי שרי: ורבי יוחנן אומר שכר פיסוק טעמים - שקיל מנייהו שמלמדם ניקוד וטעמים וההוא שכר מצי למשקל ופיסוק טעמים אינו אלא במקרא ולהכי לא ילמדנו מקרא:

בקטן - (משום דקא מהני ליה שמניח לו את השכר) תריץ מתני' דקתני לא ילמדנו מקרא בקטן משום דקא מהני ליה שמניח לו את השכר שהיה לו ליתן:

והכי קתני לא ילמדנו מקרא לקטן - בחנם משום דקא מהני ליה שכר השימור אבל אם היה גדול מלמדו לו ולבניו מקרא גדול משום דאיהו לא צריך שימור ולא קמהני ליה ולבניו נמי הואיל ואביהן עמהם הוא משמרם וליכא שכר שימור:

לא קורין בתחילה בשבת - אין מתחילין ללמדם בתחילה בשבת בדבר שלא למדו מעולם אבל שונין בראשון כלומר בדבר שלמדוהו כבר פעם ראשונה לומדים אותן פעם שניה בשבת ולהכי קתני בראשון דרבותא קמ"ל אע"פ שלא למדוהו התינוקות אלא פעם אחת שונין: בשלמא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים - שרי למשקל: הייינו דאין קורן בתחילה בשבת - דהואיל ומעולם לא למדו דבר זה אלא עכשיו אינו מלמדו אלא בשכר ואתי למשקל שכר בשבת אבל שונין דעביד ליה בלא שכר: אמאי שונין בראשון - אפילו שונין לא דהא איכא שכר שימור דשבת ואתי למשקל שכר בשבת:

הבלעה היא - כדקתני ומישרי שרי: דתניא השוכר את הפועל - שנותן לי שכרו של כל יום: לשמור את התינוק - מטומאה: לשמור את הזרעים - לצורך העומר:

ר"ן ד"ה וכתיב ראה למדתי. כאשר צוני כו' ללמד (כ"נ דצ"ל וכן בסה"ד) בחנם כו'. והוא ע"ד דרשתם וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה כו' חולין (כח):

מה אני בחנם אף אתם בחנם. ירושלמי [כאן פרק רביעי הלכה ג']:יכול מקרא תרגום כן תלמוד לומר (חקים) [חוקים - לפי הירושלמי במקור] ומשפטים, (חקים) [חוקים] ומשפטים אתם מלמדין [בחנם - לפי הירושלמי במקור] ואי אתם מלמדין [בחנם] מקרא ותרגום, וכן חכמי מתנייתא נסבין אגריהון, יודן ב"ר ישמעאל אומר שכר בטילן הן נוטלין.

והכי קתני לא ילמדנו מקרא בקטן. תמיהא לי וכי איסור נדר מי מתפיס אקטן, ויש לומר דהכא בקטן מופלא סמוך לאיש עסקינן, וכדרב הונא דאמר במסכת נדה פרק יוצא דופן (נדה מו, א) הקדיש ואכל לוקה, שנאמר כי יפליא לא יחל כל שישנו (בפלאה) [בהפלאה] ישנו בבל יחל, כל שאינו בהפלאה אינו בבל יחל, ואי נמי יש לומר דאפילו באיסור נדר הוה ליה עליה כבשר חזיר, [יבמות קיד, א] ואסור להאכילו בידים, וזה שהוא מלמדו הרי הוא מאכילו בידים.

הא קמ"ל דאפילו במקום שנוטלין שכר על המקרא וכו' - מפרש ואזיל טעמא דמה אני בחנם דכתיב ראה למדתי אתכם ומסתמא משה לא נטל שכר מישראל שעשיר היה:

שכר שימור - שמשמר מלמד תינוקות שלא ילכו אנה ואנה אבל מדרש אינו צריך ללמוד כ"א לגדול שאינו צריך שימור כבן עשר למשנה: שכר פיסוק טעמים - וסבר דפיסוק אינו צריך אלא מדרבנן ולא שייך לומר מה אני בחנם אף אתם בחנם:

גדול בר שימור הוא - משמע ליה דמתניתין מיירי אף בגדולים:

חסורי מיחסרא והכי קתני - וה"פ לא ילמדנו מקרא ברגיל ללמוד מקרא דהיינו קטן אבל מלמד הוא בניו מקרא אם ראוי לבנים:

אין קורין בתחלה בשבת - מפני עונג שבת: אבל שונין בראשון - פירוש יכולין לחזור חזרה ראשונה בשבת: היינו דאין קורין בתחילה - מפני שמשתכר בשבת ומחזי כמקח וממכר אבל שונין בראשון דכיון דלימדו זו מערב שבת יודעין אותו מערב שבת: ואי משום שכר שימור אמאי שונין בראשון - הא איכא שכר שימור:

הבלעה היא - ששכר שבת נבלע ולא מיחזי כמקח וממכר שפוסק לו כך לחצי שנה: לשמור את התינוק - לצורך מי חטאת: לשמור הזרעים - לצורך עומר ושתי הלחם בשביעית אם שוכר ליומי אין נותנין לו שכר דמיחזי כמקח וממכר אם היה נוטל: