תלמוד בבלי - מסכת מנחות · דף מ׳ עמוד ב
13 קטעים. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
מנחות · דף מ׳ עמוד ב
א׳
חמץ בפסח ויוה"כ דכרת סמכינן אדיסקי הכא דעשה בעלמא לא כל שכן
ב׳
אלא אמר רבא הא מילתא אמרי ואיתמר במערבא משום דרבי זירא כוותי שמא יקרע סדינו בתוך ג' ויתפרנו
ג׳
והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי
ד׳
שרא רבי זירא לסדיניה רב זירא אמר גזירה נמי משום כסות לילה
ה׳
ואמר רבא הא מילתא אמרי ואיתמר במערבא משמיה דר' זירא כוותי היא של בגד וכנפיה של עור חייבת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה מאי טעמא עיקר בגד בעינן
ו׳
רב אחאי אזיל בתר כנף
ז׳
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא הטיל לבעלת שלש והשלימה לארבע פסולה [משום] תעשה ולא מן העשוי
ח׳
מיתיבי חסידים הראשונים כיון שארגו בה ג' היו מטילין לה תכלת אימא כיון שפצעו בה ג' היו מטילין לה תכלת
ט׳
ומי אמרינן תעשה ולא מן העשוי (איני) והאמר ר' זירא הטיל למוטלת כשרה
י׳
אמר רבא השתא בבל תוסיף קאי מעשה לא הוי
י״א
מתקיף לה רב פפא ממאי דגברא לאוסופי קא מיכוין דלמא לבטולי קא מיכוין ובל תוסיף ליכא מעשה איכא
י״ב
אמר ר' זירא אמר רב מתנא אמר שמואל תכלת אין בה משום כלאים ואפי' בטלית פטורה
י״ג
מאי טלית פטורה אילימא דלית בה שיעורא והתניא טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. he.wikisource.org
על העמוד הזה
תלמוד בבלי מנחות מ׳ ע״ב, מתוך מסכת מנחות. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0