פני יהושע על מסכת קידושין דף ע״ד עמוד ב

רב יהודא ה"ק כל האסורין לבא בקהל כהונה כו' נ"ל דהכי פירושא כיון דאשכחן דאיכא תרי מילי איסורי קהל חד איסורי קהל ישראל ואידך איסורי קהל כהונה וקאמר ת"ק דהנך שני מיני פסולין מותרין לבא זה בזה והשתא א"ש הא דקאמר ר' יהודא אוסר והיינו בהך מילתא לחוד דהנך שני מינים אסורים לבא זה בזה אבל ודאי דכל חד ממין א' מותרין ובזה נתיישב היטב קושיית התוס' דלא מקשה הא תנא ליה רישא דהשתא מצינן למימר שפיר דת"ק בא להוסיף עמוני ומואבי ומצרי דמותרת הגיורת לינשא להן והגר מותר במצרית ואפ"ה א"ש הא דקתני ר"י אוסר דלא קאי אלא לענין הנך שני מינין פסולי קהל ופסולי כהונה דמותרין זה בזה כן נ"ל נכון ליישב לשון המשנה לפי אוקימתא זו אלא דאכתי בעא טעמא מאי ס"ד דתליא בהכי דמי שפסול לבא בקהל כהונה יהא מותר באיסור ממזרת ונלע"ד לפרש לפי מאי דפרישית לעיל דף ע"ב גבי ה' קהלי כתיבי דהא דבעינן כל הנך קראי לקהל לוים וישראלים היינו משום דפשטא דקרא דקהל ה' משמע דאהכהנים לחוד קאי דנקראים קהל ה'. ולפ"ז איכא למימר שפיר דאף לבתר דכתיבי קהלי יתירי לרבויי אפ"ה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולוים וישראלים גופייהו לא הוי בקהל ה' אלא לפי שראויין לבא בקהל ה' דהיינו קהל כהנים דמותרין לישא ולהינשא מהם משא"כ מי שאינו ראוי לבא בקהל כהנים לא הוי בכלל קהל ה' ומש"ה ממעט גיורת דמותרת לממזר כיון דלאו מקהל ה' היא שאינה ראויה לכהנים לעולם. ולפ"ז מקשה הש"ס שפיר והרי גר דמותר בכהנת דהא לא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין א"כ סוף סוף הא קמן דגרים מיהו ראויין לבא בקהל ה' ואפ"ה מותרין בממזרת א"כ תו אין לחלק בין זכרים לנקבות תדע דאל"כ תיקשי נמי מחללה דאינה ראוייה לכהן ואפ"ה אסורה בממזר אלא דע"כ עיקר הטעם דחללים מיהו מיקרו קהל ה' כיון דחלל מותר בכהנת א"כ לענין גר וגיורת נמי איכא למימר איפכא ואע"ג דהמקשה כבר הקשה מחללה והדר מקשה מגר אפ"ה יש לנו לפרש דבדרך את"ל מקשה דאת"ל דלא קשיא מאלמנה וגרושה וחללה כיון דלא שייך בזכרים כמו בנקיבות מיקרו שפיר קהל ה' אף הנקיבות דבמין א' אין לחלק בין זכרים לנקיבות לענין דשייך בהו קהל ה' א"כ לענין גר גופא תיקשי כן נ"ל נכון ליישב קושיית התוספות ד"ה והרי גר ונתיישב ג"כ הא דמקשה הכא בפשיטות הא מותר אסור משום דלאוקימתא זו ממילא משמע הכא דהא בהא תליא במי שראוי לבא בקהל כהנים הוא דמיקרי קהל ה' ואינך לא ונתיישב' ג"כ קושיית מהרש"א ז"ל דלעיל ליכא למידק כה"ג הא מותר אסור ודוק היטב ועיין עוד בסמוך:

שם אלא אמר רב נתן בר הושעיא ה"ק כל שכהן אסור לישא בתו וכו' מותרין לבא זה בזה כו'. ויתכן לפרש ג"כ על הדרך שכתבתי בסמוך דעיקר קהל ה' היינו קהל כהנים ולעולם לא מיקרי קהל ה' אלא מי שמותר להשיא בתו לכהן ורוצה לתרץ בזה קושיית והרי גר ואם כן מדייק שפיר הא מותר אסור ומקשה מחלל שנשא חללה ומהנך תרתי קשה נמי ממה נפשך כדפרישית בסמוך:

תוספות בד"ה דת"ק סבר ממזר מאחותו כו' וא"ת היכי משתמע פלוגתייהו ממתניתין כו' עד סוף הדיבור. ולולי פרש"י ז"ל ותוספות היה באפשר לפרש דנהי דלר' יהודא חייבי כריתות לא הוי ממזר מדאורייתא אפ"ה מודה ר"י דאסור לבא בקהל מדרבנן כיון דבא מאיסור ערוה דלא תפסי קידושין גזיר בהו משום ממזר מחייבי מיתות וא"כ שפיר משתמע פלוגתייהו ממתניתין דלת"ק כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה משום דלא אשכחן מי שמותר מן התורה לגמרי בודאי יאסר מדרבנן אלא הספק בלבד ואפ"ה שרינהו לבא בממזרין ודאין ור"י ס"ל דאיכא נמי חייבי כריתות דאסורין לבא בקהל מדרבנן וא"כ אסורין לבא בממזרין או שאר פסולי קהל ואפ"ה מקשה הש"ס שפיר תנינא דהתם הו"ל למיתני דלא הוי ממזר וממילא הוי ידעינן דאסור בממזרת כן נ"ל לולי דרש"י ז"ל ותוספות לא פירשו כן ולפירושם קשה מלבד שהוא דוחק תיקשי מתניתין גופא דאמאי קתני ר' יהודה אוסר טפי הו"ל לר"י לאיפלוגי ברישא דקתני מילתא דפסיקא דממזר אסור לבא בישראל וקתני נמי במתניתין דס"פ האומר כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לאחרים קידושין הולד ממזר איזהו זה שבא על אחד מכל האיסורין שבתורה והתם הו"ל לאיפלוגי ומדפליג ר"י בסיפא משמע דבהנך מודה ועוד דלחד לישנא אוקימנא מתניתין דס"פ האומר כרבי יהודא ע"ש. ולמאי דפרישית אתי שפיר דמודה רבי יהודא מיהו דהוי ממזר מדרבנן ודו"ק:

בד"ה מאי קמל"ן תנינא כו' וא"ת אמאי איצטריך למיפרך כו' דהא ר' יהודא נמי דריש סמוכין כו' עכ"ל. כבר כתבתי בפרק האומר דבלאו הכי בפרק ארבע מיתות דף נ"ג מייתי הש"ס תרי לישני אי סובר ר"י קידושין תופסין בחייבי לאוין או לא וכתבתי שם ג"כ ליישב קושיית התוספות דהכא דר' יהודה לא דריש סמוכין אלא משום דמוכח או מופנה וא"כ כיון דדריש ליה ר"י להא מילתא גופא דאסור באנוסת אביו תו לא הוי מוכח ולא מופנה לענין סמיכות דהוי ממזר ועוד דאדרבא איכא למימר דר"י סובר כטעמא דר' יהושע דלא יקח איש את אשת אביו מיותר להך דרשה דלענין סמוכין דממזר דלא הוי אלא מלא יקח לחוד כן נ"ל ועדיין צ"ע: