8 קטעי גמרא, ולצידם רש״י ופני יהושע ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א וחידושי הריטב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
כתובות · דף ע״ח עמוד א
א׳
מתני׳ האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים ב"ש ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים
ב׳
אמר רבי יהודה אמרו חכמים לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים
ג׳
נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים א"ר חנינא בן עקביא אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו הישנים
ד׳
ר"ש חולק בין נכסים לנכסים נכסים הידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל שאינן ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
ה׳
גמ׳ מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי
ו׳
אמרי דבי רבי ינאי רישא בזכותה נפלו סיפא בזכותו נפלו
ז׳
אם בזכותו נפלו כי מכרה ונתנה אמאי קיים אלא רישא ודאי בזכותה נפלו סיפא אימר בזכותה אימר בזכותו לכתחלה לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים:
ח׳
א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג: איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד
מתני' האשה עד שלא תתארס - ונתארסה: ב"ש אומרים תמכור - בעודה ארוסה אבל משתנשא לא כדתני לקמן עד שלא ניסת וניסת וכו':
ב׳
הואיל וזכה באשה - שהיא ארוסתו: לא יזכה בנכסים - בגמרא מפרש אהי מינייהו קיימי אלכתחלה דב"ש או אדיעבד דב"ה: על החדשים - שנפלו לה משנשאת: אנו בושים - מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות כדתנן לקמן במתני':
ג׳
עד שלא נשאת - כגון משנתארסה או קודם לכך ואחר כך נשאת: ה"ג ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים: הואיל וזכה באשה - שנשאה:
ד׳
הידועים לבעל - בגמרא מפרש:
ה׳
גמ' מאי שנא רישא דלא פליגי - הרי נתארסה ומשום דנפלו לה קודם לכן הורע כוחו:
ו׳
בזכותה נפלו - עדיין לא היה זכאי בשלה ולא בה אלא היא עצמה: בזכותו - כבר זכה בה ובנכסיה:
ז׳
אימר בזכותו כו' - דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא:
ח׳
איבעיא להו - הנך רבנן דאמרו לו: אלכתחלה - פליגי ואמרי אמאי מוכרת לכתחלה לב"ש הואיל וזכה באשה שאירסה לא יזכה בנכסיה אבל אדיעבד מודו כב"ה: או דלמא אדיעבד נמי פליגי ובעי למימר מכרה בטל:
רש״י · מהדורת וילנא, נחלת הכלל
רש״ש · דף ע״ח עמוד א
א׳
תד"ה נפלו. אלא חומרא שמוזהר לגרשה כו'. התוי"ט העתיק שממהר לגרשה:
ב׳
תד"ה סיפא. וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה והואיל כו' הויא איהי ודאי כו'. ע"ש דלאוקימתא זו לא הוזכר טעם דאיהי ודאי. ונ"ל משום דבלאו ה"ט ניחא דהוי ס"ס ספק אינה כארוסה ואת"ל כארוסה אימר בזכותה כדאמר הכא. ונ"ל דטעם דרישא דהכא הוי נמי משום ס"ס ספק דאזלינן בתר זמן הנפילה דבזכותה נפל. ואת"ל דאזלינן בתר זמן מכירה ספק שלא תבא לידי נישואין. אבל סיפא אינו אלא חד ספק שמא לא תבא לידי נישואין להכי לא תמכור לכתחלה. אולם קושיית התוס' מיהא איתא מאוקימתא דרבה שם דמיירי בנפלה כשהיא נשואה וזיקת נשואה עושה ס' נשואה דג"כ אינו אלא חד ספק ואפ"ה מוכרת לכתחלה מטעם דאיהי ודאי וא"כ הכא נמי נימא הכי. ותירוצם עולה גם לזה משום דהכא ספק דלזכותא דידיה עדיף טפי. ומתורץ ג"כ מהא דלקמן (פא) דאמרינן ג"כ דאין ס' מוציא מידי ודאי דהתם הספיקות שקולין הן. ואדרבה ספק דלזכותא דידה גריעא טפי דרגלים לדבר דקינא לה ונסתרה והכתוב עשאה כודאי טמאה:
מתני' האשה שנפלו עד שלא תתארס - פי' בקונטרס ונתארסה אבל נישאת לא והביא ראיה מדתנן עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחילה משמע דלא תמכור ומשמע לרש"י דעד שלא נישאת משמע אפי' קודם אירוסין וקשה לר"י דאמרינן בגמ' רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין נפלו לה נכסים עד שלא תתארס בין משתתארס ונישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות ופריך כמאן דלא כר' חנינא בן עקביא ולא כר"י ואמאי והא הוי כר' חנינא בן עקביא דבעי למימר דהבעל מוציא מיד הלקוחת אפי' בנפלו לה עד שלא נתארסה ונישאת דהא אעד שלא נישאת ונישאת קיימי אלא ודאי משמע ליה להש"ס דעד שלא נישאת לא מיירי בנפלו לה קודם אירוסין והיינו טעמא דעד שלא נישאת משמע שנפלו לפני נישואין דאין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנישואין ואע"פ דהשתא אין ראיה משם לפירוש הקונטרס מ"מ יכול רש"י לפרש כן בלא ראיה ואין להקשות לפירושו משם לדקדק דוקא עד שלא נישאת דהיינו משנתארסה כדפירש הא נפלו קודם אירוסין וניסת מוכרת לכתחילה דאיכא למימר דה"ה אפילו נפלו לה קודם אירוסין דלא תמכור אלא הא דנקט עד שלא ניסת דמשמע משנתארסה לאשמועינן דאפ"ה אם מכרה ונתנה קיים. רשב"א: נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור - במסכת פאה דירושלמי בפרק ב"ש בעי ר' תנחום קמי ר' יוסף אמאי לא תני לה גבי דברים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה א"ל לא תני אלא דבר שהוא חומר משני צדדין וקל משני צדדין והכא קל לאשה וחומר לבעל והתניא בית שמאי אומרים הפקר לעניים הפקר והרי קל לעניים וחומר לבעל הבית א"ל אינו חומר לבעל הבית שמדעתו הוא מפקיר וקשה לר"י והא קתני התם ב"ש אומרים ב' שבתות דהוי קל לאיש וחומר לאשה שאינה נוטלת כתובתה בהדרת שבת אחת כב"ה וי"ל שאין זה קולא אלא חומרא שמוזהר לגרשה בהדרת שבת אחת אע"פ שרצונה בכך לאחר מיכן שמא תחזור בה:
ז׳
סיפא אימר בזכותו נפלו כו' - תימה א"כ לב"ה נמי תמכור לכתחילה דכיון שהיא מוחזקת הוי ספק שלה ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי כדאשכחן גבי שומרת יבם שנפלו לה נכסים דתנן התם מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים ומפרש בגמרא דנפלו לה כשהיא ארוסה וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה והואיל והיא מוחזקת הויא איהי ודאי ויבם ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי וי"ל דהכא בודאי לינשא קיימא דכל המארס דעתו לישא הילכך לכתחילה לא תמכור אע"פ שהיא ודאי אבל התם כך עומדת לחליצה כמו לייבום והואיל והיא ודאי אמרו חכמים דתמכור לכתחילה:
ח׳
איבעיא להו ר"י לכתחילה קאמר או דיעבד -בפירוש רש"י מכתיבת ידו כתב שני לשונות בלשון אחד פי' דקאי ארישא דקתני עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים וקא מבעיא ליה השתא הנך אמרו לו אי בעו למימר דלכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מודו דמכרה קיים או דיעבד דאפי' בדיעבד בעו למימר דמכרה בטל ולפ"ז הדין עמו דגריס בההיא ברייתא דמייתי מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להם על החדשים אנו בושים כו' ולא גריס מה שכתוב בסיפא בתר אף זו מכרה בטל אמר להן אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים כו' דודאי לא גרסינן ליה דהיכי קאמר אף זו לא תמכור והא תנן בהדיא דמודים ב"ש וב"ה שמוכרת לכתחילה ובתוספתא נמי לא גרסינן ליה ולשון אחר פירש לכתחילה אב"ש או דיעבד אב"ה ולפ"ז בחנם מחקו רש"י אלא לפי שאינו כתוב בתוספתא ואין נראה לר"ת פירוש זה דהא היכי בעי אי אמרו לפניו דר"ג שקלו וטרו אליבא דב"ש והא פריך בכולי הש"ס אטו טעמא דב"ש אתא לאשמועינן ונראה לר"ת דהכי פירושו לכתחילה וקאי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס דמוכרת לכתחילה וקאמרי אינהו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ולא תמכור לכתחילה כמו בנפלו לה משתתארס וקא מהדר להו על החדשים אנו בושים כלומר נפלו לה משתתארס שהם חדשים שנפלו לה מיד אנו בושים למה לא תמכור אפי' לכתחילה ואתם מגלגלין עלינו את הישנים שנפלו לה קודם אירוסין שלא תמכור לכתחילה או דלמא דיעבד אסיפא דנפלו לה באירוסין קאי דאמרי ב"ה מכרה קיים וקאמרי אינהו מכרה בטל כמו נפלו לה משניסת והשיב להם על החדשים אנו בושים על אותם שנפלו משנשאת שהם חדשים למה מכרה בטל ואתם מגלגלין את הישנים פי' לא שהן ישנים בשעת מכירה דהא בנפלו לה משנתארסה ומכרה באירוסין איירי דחדשים הם אלא כלומר שהם ישנים כשניסת והא דלא נקט הבעיא ארישא קאי או אסיפא אלא לכתחילה או דיעבד אומר ר"ת שכן דרך הש"ס דבעי בלשון שפושט לבסוף דפשיט ש"מ דיעבד ולא הוה שייך למימר ש"מ אסיפא שאין נזכר בברייתא לא רישא ולא סיפא ת"ש דתניא כו' אמר להם אף זו לא תמכור כלומר בזה אני מודה שהיא כאשתו לענין שלא תמכור לכתחילה והשתא פשיט שפיר דמדקאמר אף זו מכרה בטל ש"מ דאסיפא קאי דארישא לא הוו אמרי מכרה בטל ועוד מדקמהדר להם אף זו לא תמכור לכתחילה ש"מ דאסיפא קאי ועוד יש ליישב אף לפי' הקונטרס קמא גרסי' שפיר אמר להם אף זו לא תמכור כמ"ש בספרים דה"ק הואיל וזו אשתו פירוש נפלו לה משנתארסה ונישאת וזו אשתו נפלו לה עד שלא נתארסה ונתארסה מה זו מכרה בטל דמדנקט אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים במכרה באירוסין משמע דמודים שאם מכרה משנשאת דמכרה בטל אע"פ שנפלו לה משנתארסה אף זו מכרה בטל עד שלא תתארס ונתארסה אמר להם אף זו לא תמכור פירוש אף זו שנפלו לה משנתארסה ונשאת דוקא לכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מכרה קיים אבל קשה קצת לרשב"א דה"ל נמי לר"ג להדורי להו אמאי עד שלא תתארס מוכרת לכתחילה:
תלמוד בבלי כתובות ע״ח ע״א, מתוך מסכת כתובות. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו רש״י ופני יהושע ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א וחידושי הריטב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.