תלמוד בבלי - מסכת בבא בתרא · דף פ״ז עמוד א

גמרא ה"נ קמא קמא מיפסק פסק מהיום בדינר ליום ולגורן כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה אבל. ולא הוי אגר נטר לי שהרי מיד התחיל כו'. ק"ק דהא מ"מ שכירות אינה משתלמת אלא בסוף. וכמו כן קשה בהא דמרבין על השכר שהביאו התוס' ולמאי דמסיק רבא א"ש. גם מש"כ הא כיון דיכול לחזור בו כו'. לכאורה יקשה הא בלא"ה קי"ל דפועל יכול לחזור בו אפי' בחצי היום. וי"ל דמ"מ כל כמה דלא הדר ביה הוה מושכר לבעה"ב עי' לקמן (קכ"ג ב') תד"ה הכא. ועי' ב"מ (מ"ט) ובמש"כ שם:

ר"ש ד"ה מדה דמוכר הוא. דהא אפי' את"ל דברשות לוקח מיירי כו'. לכאורה מ"מ יקשה א"ה עד שלא נתמלאת נמי וכה"ג יקשה בדברי המהרש"א. ואולי י"ל דסתם עד שלא נתמלאת היא עדיין ברשות מוכר ומשנתמלאת נושאין אותה מיד לרשות לוקח וע"ד שתירץ הש"ס לעיל (סוף דפ"ה) סתמא דמילתא כו':

תד"ה מי כו'. לרב מדות. כצ"ל:

לך ויפה לך קרקע כל שהוא וקני כל מה שעליה. כלומר החזק בקרקע ע"י יפוי דהוי כעין נעל וגדר כל שהוא ותהא שאולה לך להיות כחצרך לענין זה שתקנה מה שעליה:

המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו והוזלו. לאו דוקא הוקרו והוזלו אלא שאין דרך לחזור בחנם: נשברה לסרסור. פי' הקונטרס לפי שהסרסור קנאה לעצמו וחוזר ומוכר לבעל הבית ותימה דאם כן אמאי נקט נשברה ושבק יוקרא וזולא דאיירי בה רישא הוי ליה למימר היה סרסור ביניהן והוקרו והוזלו ופי' ריב"ם היה סרסור ביניהם ומדד להן כדרך סרסורים שמודדין בשכר שנותנין להן ונשברה החבית ע"י מדידה נשברה לסרסור וכגון שלא היה מחמת אונס אלא ע"י שלא נזהר יפה במדידה:

מי כאן תנא דליתנייה רב מדות. רבינו שמואל מגיה דאתנייה רב כלומר ששנה לו רב מדות משום דקשיא לי' היאך יתכן שהיה רבו של רב והא בימי רבא הוה כדאמרינן ביבמות (דף ג. ושם ד"ה דאמר) אמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי וקשה לר"ת דבפ' כל הבשר (חולין דף קי. ושם ד"ה איכא) אמר איכא תנא דאתניי' לרב כחל אחוי ליה לרב יצחק בר אבדימי א"ל אני לא שניתי לו כחל כל עיקר ולדבריו הוה לי' למימר ממנו ואמר רבינו תם דשני רב יצחק בר אבדימי הוו חד בימי רבי וחד בימי רבא כדאמרינן בפ' כירה (שבת דף מ:) אמר רב יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ואותו היה רבו של רב ומיהו הכא אומר רשב"א דעל כרחך רב יצחק בר אבדימי הוא תלמידו של רב דאי ס"ד רבו של רב היכי קאמר לר"א הא איתמר עלה אמר ר' אבהו (א"ר יוחנן) והא אפי' ר' יוחנן שהיה רבו של רבי אבהו היה קורא את רב שהיה תלמידו של רב יצחק בר אבדימי רבינו כדאמרי' באלו טריפות (חולין דף נד):