תלמוד בבלי - מסכת בבא בתרא · דף ס״ח עמוד א

ר"ש ד"ה בין בימות החמה. שהן מועטין כו'. מדוע לא נפרש כההיא דלעיל (נ"ה ב') ושביל כו' הקבוע בין ביה"ח כו'. ור"ל שאין פוסקין אף ביה"ח אז חשיבי ולא בטלי ועמש"כ באהלות פ"י מ"ד:

ר"ש ד"ה וכל תשמישיו. וכדמפרש לקמן שכתב לו מצרים החיצונים. וכ"מ מדבריו לקמן דלא בעינן רק שימצר לו מצרים החיצונים ואע"פ שלא כתב ואלין מצרנוהי. ולעיל (ר"ד ס"ג) פי' על כי האי לישנא דדוקא בשכתב לו כן ומשום יתור לישנא. ואולי דאי משום יתור לשון לא ה"ל לחלק בין וכל מה שבתוכה לוכל תשמישיו כדהתם:

ר"ש ד"ה הכי כתוב. אבל אם א"ל מרחץ כו' הואיל כו' לתשמיש בית הבד כו'. פתח במרחץ וסיים בבית הבד:

תד"ה אמר ת"ק באגי לא מזדבני. הגה' שבגליון שבושא:

מאי סנטר הכא תרגימו בר מחוניתא שמעון בן אבטולמוס אומר באגי. איכא למידק, דהא על כרחין סנטר גברא, שהרי שנינו (גטין פ, ב) אפילו לא כתב אלא שם סנטר שבעיר כשר, וגרסינן בירושלמי (ב"מ פ"ה, ה"ה) ישראל שנעשה סנטר או אפוטרופוס לגוי מותר ללוות ממנו בריבית וגוי שנעשה סנטר או אפטרופוס לישראל אסור ללוות ממנו ברבית. וי"ל דודאי סנטר גברא, אלא דעל שם שנתמנה על מס השדות שנקראו סנטר, נקרא גם כן הוא סנטר, וכעין שקוראין זהרורי על שם שממונים על מס זוהרי שהם פרדסי ובוסתני, והכא בהא פליגי, סנטר דמתניתין אי על הממונה אמרו, מפני שצריכין לו להגיד מס השדות, ואי זה שדה מעלה ואיזה שאינו מעלה, כמוהו מזדבן, או דילמא לא אמרו כאן אלא השדות בעצמן.

אלא מאי עבדא כמטלטלי דמי מאי אפילו. לאו משום דאי כמקרקעי דמי אתי שפיר דהא מ"מ מבהמה איכא לאקשויי מאי אפי' אלא לומר דלא מפלגינן בין מטלטלי דניידי למטלטלי דלא ניידי פריך וה"ה דהוי מצי למיפרך אי כמטלטלי דמי אפי' גבי חצר יהו מכורין:

מי סברת מאי שלחין כו'. ואם תאמר דבכולי גמרא הוו בית השלחין באגי שדות שמשקין אותן ומאי שנא הכא דמשנינן להו מכל בית השלחין שבגמרא ויש לומר דפשיטא ליה לגמרא דאין חילוק בין שדה בית השלחין ושדה בית הבעל לענין מכר ויש חילוק בין באגי לגינוניתא לכך לא ניחא לפרש שלחין כמו בעלמא דהוה משמע דאתא למעוטי שדה בית הבעל: שלחיך פרדס וגו'. על שם האילן שעושה בדים ושולח פארות כדכתיב ותעש בדים ותשלח פארות וגו' (יחזקאל יז):