11 קטעי גמרא, ולצידם גליון הש״ס ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.
בבא בתרא · דף קל״א עמוד ב
א׳
ממאי דבחד בי דינא איתקון דלמא בתרי בי דינא איתקון
ב׳
לא סלקא דעתך דקתני רישא זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים יירשו והבנות יזונו מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהם אף בנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן
ג׳
אי אמרת בשלמא בחד בי דינא איתקון היינו דילפינן תקנה מתקנה אלא אי אמרת בתרי בי דינא איתקון היכי ילפינן תקנה מתקנה
ר"ש ד"ה הכותב כל נכסיו לאשתו. לא עשאה אלא אפטרופא. כצ"ל:
ג׳
בא"ד וכן הא דתנן התם כו' דרבא בעי עלה נמי כו'. כצ"ל:
ד׳
בא"ד ודוקא כל נכסיו כו'. כ"ה לקמן (ק"נ ב'):
ה׳
ר"ש ד"ה ה"ג. כדאמרינן בכתובות (ק"ג) ואת לרבות כו'. כצ"ל:
ו׳
ר"ש ד"ה פשיטא בנו ואחר (בסופו). ואם אין לו אחין כו' דל"ל משום אפטרופסות כו'. תימה דכיון שאין לו אחין א"כ ממ"נ הנכסים שלו. ואין לומר דנ"מ לענין מזונות האשה דאם כוון לשם מתנה אבדה מזונותיה דאין מוציאין למזון האשה מנכסים משועבדים. דהא מסקינן לקמן דממתנת שכיב מרע מפקינן. וצ"ל דמיירי בקנין ומהיום (ועי' שו"ע חו"מ סי' רמ"ו ס"ז ובסמ"ע) וכה"ג ע"כ איירי האי עובדא דתלתא לברת כו' דלקמן (קל"ב ב') ע"ש בפי' הרשב"ם:
ז׳
בהגה' בנו ואחר כו' או שקבל עליו לזון את בן אשתו כו' דרוצה שיכבדו אותו כו' או בן אשתו. לכאורה מאי נ"מ לבן אשתו ממ"נ יירשנו בנו ומזונותיו לא יפסיד אפי' אם נתן לבנו משום מתנה שהרי הוא כבע"ח וניזון אפי' ממשעבדי כדתנן בר"פ הנושא. וי"ל דנ"מ אם אמו קיימת למזונותיה וכמש"כ בסמוך:
תלמוד בבלי בבא בתרא קל״א ע״ב, מתוך מסכת בבא בתרא. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו גליון הש״ס ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.