תלמוד בבלי - מסכת בבא בתרא · דף ק״ב עמוד ב

10 קטעי גמרא, ולצידם גליון הש״ס ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות לפי מהדורת וילנא. טקסט התלמוד הבבלי לפי מהדורת ויקיטקסט, בעברית.

בבא בתרא · דף ק״ב עמוד ב
א׳
רב שישא בריה דרב אידי אמר לעולם ר"ש היא והב"ע בניפלי
ב׳
ומדהא בניפלי הא נמי בניפלי תמני סרי הויין חדא בניפלי אמרינן תרתי בניפלי לא אמרינן
ג׳
ורמי דרבנן אדרבנן ורמי דר"ש אדר"ש
ד׳
(דתניא) כרם הנטוע על פחות מארבע אמות ר"ש אומר אינו כרם וחכמים אומרים הרי זה כרם ורואין את האמצעים כאילו אינן
ה׳
קשיא דרבנן אדרבנן וקשיא דר"ש אדרבי שמעון
ו׳
דרבי שמעון אדר' שמעון לא קשיא התם לא נטעי אינשי אדעתא ליעקר הכא זימנין דמיתרמא ליה בין השמשות ומיקרי ומנחי ליה
ז׳
דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הכא כיון דמינול לא מקרי קבר התם מימר אמר הי מינייהו דשפיר שפיר ודלא שפיר ליהוי לציבי:
ח׳
הדרן עלך המוכר פירות
ט׳
מתני׳ האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהין י' טפחים אינן נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה ואם אמר לו כבית כור עפר אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים או סלעים גבוהין יותר מעשרה טפחים הרי אלו נמדדין עמה:
י׳
גמ׳ תנן התם המקדיש שדהו בשעת היובל נותן לו לבית זרע חומר שעורים חמשים שקל כסף היו שם נקעים עמוקים י' טפחים או סלעים גבוהין י' טפחים

מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0. תלמוד בבלי, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

גליון הש״ס · דף ק״ב עמוד ב

א׳
תוס' ד"ה המקדיש כו' דלשון תורה לחוד. כדאיתא בחולין דף קלז ע"א:
גליון הש״ס · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

רש״ש · דף ק״ב עמוד ב

א׳
ר"ש ד"ה אדעתא ליטלו. גי' אחרת היה לפניו:
ב׳
תד"ה הב"ע. משמע דאותו שמצא מוקמי בניפלי. כצ"ל:
ג׳
ר"ש ד"ה אין נמדדין עמה. וכגון שרחבין ארבעה על ארבעה. כצ"ל דהכוונה על טפחים:
ד׳
תד"ה המקדיש (בסופו). מי כתיב בשנת היובל. כצ"ל:
רש״ש · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

תוספות · דף ק״ב עמוד ב

א׳
הכא במאי עסקינן בניפלי. אין לפרש דלא חששו לבדוק במערה שניה אלא עד כ' דלא החמירו כולי האי לבדוק רק למערת הנפלים מדפריך בתר הכי מדהך בניפלי הנך נמי בניפלי משמע דאותו שמצא מוקמי בניפלי וקשה דהא קתני מארבע אמות ועד ח' ומערת נפלים אינה אלא ו' וצ"ל דאף על גב דרישא איירי בגדולים מכל מקום הא דקתני ובודק ממנו ולהלן כ' איירי בניפלי ולא קאי ארישא:
ט׳
מתני' בית כור עפר. נראה דנקט עפר לרבותא דאפי' הכי פחות מי' טפחים נמדדין עמה ולא כמו שפירש הקונטרס דאי לא אמר ליה עפר אלא בית כור סתם אפי' כולן סלעים הגיעו:
י׳
המקדיש שדהו. פי' בקונט' דלא גרסינן בשנת היובל דבשנת היובל עצמה פליגי רב ושמואל בפרק אין מקדישין (ערכין דף כד. ושם) ומיהו ברוב ספרים גרסינן התם בסדר המשנה בשנת היובל וי"ל דבשנת היובל משמע שפיר שנה שאחר היובל ולא שנת חמשים ממש מדלא קתני בשנת היובל עצמה כדקאמר בפלוגתא דרב ושמואל ואע"ג דכתיב בשנת היובל ישוב השדה וגו' והתם ע"כ בשנת היובל עצמה יש לחלק דלשון תורה לחוד דקרא לאו אורחיה לכתוב עצמה והתם נמי יליף רב מדכתיב ואם משנת היובל ושנת היובל בכלל ופריך ליה שמואל מי כתיב משנת היובל:
תוספות · מהדורת וילנא, נחלת הכלל

מפרשים נוספים על דף ק״ב עמוד ב

כל אחד מהם ארוך מכדי להיכנס לעמוד הזה, ולכן הוא מוצג בעמוד משלו.

נלמד לאחרונה ב־5.10.2024 · הדף היומי היום

על העמוד הזה

תלמוד בבלי בבא בתרא ק״ב ע״ב, מתוך מסכת בבא בתרא. התלמוד הבבלי הוא יצירת היסוד של התורה שבעל פה - דיוני האמוראים על המשנה, ערוכים דף אחר דף. הטקסט מוצג לפי מהדורת ויקיטקסט החופשית, ולצידו גליון הש״ס ופסקי תוספות ורש״ש וחידושי הרשב״א ורא״ש ותוספות ממהדורת וילנא - שני הפירושים שנדפסו מאז ומעולם משני צידי הגמרא בדף.
מקור: ויקיטקסט - תלמוד בבלי, רישיון CC BY-SA 3.0