כמו כן מה שהביא בית יוסף סימן שצ"ט, וז"ל, וכתבו הגהות מיימון בפרק עשירי, דשמיני עצרת אינו עולה לו כי אם יום אחד כשקברו ברגל. והבאים אחריו האמינו בו והביאו בשמו, אמנם יגעתי ולא מצאתי דבר מזה בפרק עשירי בהלכות אבילות, רק כוונתו על שו"ת מהגמי"י השייך לפרק עשירי הנדפסים בסוף חלק ד' סימן ע"ז, שהעתיק שם דברי בעל המאור (דף טז ע"א) לענין שמועה רחוקה במאן דשכיב שיכבא בערב החג וחג ושמיני של חג דהוי ך"א יום שצריך למנות עוד ט' ימים, והוא שמע ביום עשירי אם יהי' שמועה רחוקה או לא, ומסיק דלא נחשבים הני רגלים לכ"א יום כיון דלא שמע. ונקיש מיניה אם מת ברגל נמי שמיני אין עולה לז' ימים, ע"ש. ובאמת אין ראיה מדברי בעל המאור, כמ"ש מהרש"ל בשו"ת סימן ה' והש"ך סימן שצ"ט (בנקודות הכסף לט"ז ס"ק ד').
תורת נתנאל · חלק ל״ט סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
