ועם דברי אלו נראה להצדיק דברי הט"ז ביורה דעה סימן רע"ד ס"ק ה', שהקשה שם על דברי הרא"ש דסבר כל מקום צריך משמע אפילו בדיעבד צריך, מהא דגרסינן פרק המביא ב' דף ט"ו (ע"א) מ"ד צריך ואי לא אמר כשר קמל"ן בבא יתירא דפסול משמע, דלישנא דצריך אינו מורה אלא לכתחילה, עכ"ל ע"ש. והקשה עליו אדמ"ו הגאון זצ"ל דנעלמו מט"ז דברי תוס' פ"ק דגיטין דף ד', שכתבו תוס' דתרי דיעבד הם, והאי דאמר ה"א לכתחילה היינו נמי דיעבד הוא, היינו בלא ראה כתיבת הגט, וא"כ ודאי האי צריך נמי דיעבד הוא. אבל לפי מה שכתבתי, ודאי מוכח דצריך אינו אלא לכתחילה, דאלת"ה קשה ל"ל מתני' דפ"ב, וכ"ת דה"א בדיעבד אם נתן הגט כשר ואינו אסור אלא לכתחילה ליתן אם לא ראה כתיבת הגט, א"כ ל"ל בבא מציעתא במתני' דריש פירקן המביא ממדינה למדינה וכו', וכ"ת דה"א דאפילו אם לא ראה כתיבת הגט בדיעבד נמי מותר ליתן הגט ואינו אסור אלא לכתחילה צריך לראות כתיבת הגט, איך נוכל לומר כך, הא תני ברישא המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, וכל צריך לדעת הרא"ש דיעבד הוא, ועל כרחך צריך לומר דצריך לכתחילה משמע, וצריך עיון על הרא"ש, וק"ל.
תורת נתנאל · חלק ל״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.