תורת נתנאל · חלק ל״ו סימן ז׳

זכרון עדות שהיתה בפנינו ח"מ, ביום פלוני כך וכך לחדש פלוני, שנת חמשת אלפים וחמשה מאות ושש לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן, בכפר או בכרך פלוני, איך שבא לפנינו פב"פ, ואמר לנו מאחר שאחיי מאבי הלכו ונסעו מזה ולא ידעתי איו איפו המה, וגם לא ידעתי אם המה בחיים או לא, ולא ידענו מה היה להם או אם החליפו את דתם, וזה היום הגיע יום חתונתי ושמחת לבי לקדש הדא בתולתא פב"פ לי לאינתו כדת משה וישראל. מדאגה בדבר באם שאעדר ח"ו בלי ז"ק אזי תבא זוגתי הנ"ל לכלל עגונה כי תהיה זקוקה ליבם, בכן אתם תהיו עדים כעת בשעת הקידושין תחת החופה שאני מקדש את איתתא פב"פ באופן ובתנאי זה בפניכם עדים אם לא מתי בלי ז"ק יהיו הקידושין תופסין בה כדת משה וישראל, ואם ח"ו מתי בלי ז"ק אזי יהיו הקידושין בטילין ומבוטלין ולא יהיו תופסין כלל בשום ענין, וכסף הקידושין תהיה לה למתנה. ומ"מ תגבה היא כתובתה ותוספת כתובה, ולא יהיה התנאי הנ"ל להיזק ולא לגרוע כח כתובתה כלל. ואם אזכה לז"ק ולא מתי בלי ז"ק אזי יהיו הקידושין תופסין מעכשיו. וע"ד תנאי זה אני מקדש אותה בתנאי גמור ככל דיני תנאי בני גד ובני ראובן, וע"ד תנאי זה אני בועל אותה כל זמן שאהיה עמה, ועל תנאי זה אני נוהג עמה מנהג אישות. ואמר לנו החתן פב"פ אף כתבו ותנו שטר עדות זה להיות לעד ולראיה ביד כלתי שאם ח"ו אמות בלי ז"ק ולא יהיה נודע אם אחיי המה בחיים או לא ויהיו בחזקת אבודים כמו היום או שהחליפו דתם, שתוכל להנשא לאשר ראות לה כי אדעתי' דהכי לא קדשתי אותה. וכן ראינו ושמענו באזנינו שבשעת הקידושין תחת החופה הזכיר פב"פ התנאי הנ"ל בפנינו עדים, וכלתו קיבלה הקידושין אדעתא דהכי, ואחר הקידושין חזר ופירש התנאי בפנינו, בכן חתמנו לעדות ולראיה.