תורת נתנאל · חלק ל״ה סימן ד׳

שוב ראיתי תשובות רדב"ז (חלק ד' סימן פ"ד) שהביא ראיה להכשיר ליתן גט בלילה, מדקתני במתניתין דגיטין דף י"ז ע"א נכתב ביום ונחתם בלילה פסול, משום דנכתב ביום ונחתם בלילה והלילה הולך אחר היום, וקשה לתני אפילו נכתב ונחתם בלילה נמי פסול משום שנתן בלילה. וכ"ת ה"ק נכתב ביום ונחתם בלילה פסול אפילו נתן אח"כ ביום, אבל נתן בלילה בלאו הכי פסול, איכא למימר מדרבי שמעון נשמע לרבנן דאמר נכתב ביום ונחתם בלילה כשר, ואמרי' עלה בגמרא (דף יח) אמר ריש לקיש לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר, ומשמע לאחר שנכתב ביום ונחתם בלילה ונתן מיד בלילה כשר, אבל נכתב ביום ונחתם לאחר עשרה ימים או נכתב ונחתם ביום ונתן לאחר עשרה ימים לא, חיישינן לשמא פייס, דכי היכי דחיישינן לשמא פייס בין כתיבה לחתימה ה"ה בין חתימה לנתינה. והכי משמע בפרק כל הגט (דף כט ע"ב) האי דשדר גיטא לדביתהו ואמר ליה לשליח לא תיתביה ניהלה עד תלתין יומין, ופריך עליה ליחוש שמא פייס. ורבי יוחנן אמר הכשיר רבי שמעון אפילו לאחר עשרה ימים דאם איתא דפייס קלא אית ליה למילתא, ופשוט דאפילו לרבי יוחנן אם נתנו לאלתר עדיף טפי, וע"כ לא פליגי רבנן עליה דר"ש מפני שנכתב ביום ונחתם בלילה אבל בנתנה לאלתר כשר, וכגון שנכתב ונחתם בלילה ונתן לאלתר, דלא מצינו למימר דלאלתר דר"ש היינו למחר, דכיון דטעמא שמא פייס איכא למימר דבאותו לילה פייס, עכ"ד.