מעשה שהאריך הסופר במזוזה הד' של אחד, וע"י כן בשורה שתחתיה היה נכנס ראש ל' של תיבת ובכל לתוך חלל הד'. והורתי לו שיגרר ויקצר רגל הד', ולא הוי כחק תוכות, כיון קודם שהאריך היה צורת ד', ע"כ מה שהאריך תו הוי שלא לצורך, ע"כ בכה"ג רשאי לקצר. כמו שהתיר מגן אברהם בסימן ל"ב ס"ק כ"ז אם האריך הך' בשיטה התחתונה עד שלא נשאר שום קלף להקיף גוויל, לקצר הך' עד שתהיה מוקף גוויל. וכמו שהתיר בסימן ל"ו ס"ק ג' כשעשה צורת ח' בז' וד', לגרור הד' ולעשות ז'.
תורת נתנאל · חלק ל״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.