וכל זה אני מכשיר בטלאי שחיבר עליו העושה גויל בתחלה בשעת עיבוד, שבזה אין לחוש שתחלק לאחר זמן, כי המעשה אומן הוא כאלו הוא חבור בידי שמים. אבל הטלאי שטולה עליו הסופר, וודאי יש לפסול כי מעשה הדיוט הוא, ועתיד עורר לויתן. ועל פי סברא זו יש להשוות הירושלמי בפ"ק דמגילה (ה"ט) שאמר דובקין בדבק, ובמסכת סופרים (פ"ב הי"א) סובר דאין דובקין. דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, דירושלמי מיירי בטולה מטלית ודובק בדבק בשעת עיבוד, כי מעשה אומן הוא, ומסכת סופרים מיירי בטולה מטלית מעשה הדיוט אחר העיבוד, כי תתחלק לשנים לאחר הזמן.
תורת נתנאל · חלק ל״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.