מתלמידי הוותיק הרב מהור"ר זלמן עמריך דמ"ש בפראג. וז"ל, נקשיתי על הרא"ש בפסחים בפרק כל שעה סימן ב' ד"ה אמר חזקיה וכו' ובפרק גיד הנשה סימן (ז') [י"ז], וצל"ע מאוד, דמה שרצה לפסוק כחזקיה משום שהוא רבו דרבי אבהו, קשה מאוד, דהא בפרק כל הבשר (חולין דף קי"ד) (ע"ב) אמר רב אשי סבר לה כרבי אבהו, וצריך לפסוק כוותיה דהוא בתרא. וגם האי דרשא דכל שתעבתי לך פסקו הפוסקים. וכיון שכן, אף ראייתו השני מחולין שנשחטו בעזרה אין ראיה כלל, דאף אי הוה כל התנאים והאמוראים הקודמים לבר מרבי יהודה ס"ל דאורייתא, כיון דלרבי יהודה אליבא דרבי אבהו לאו דאורייתא ראוי לפסוק כוותיה.
תורת נתנאל · חלק ל׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.