תורת נתנאל · חלק כ״ז סימן ט׳

עיינתי בשו"ת שב יעקב שרוצה להוכיח דלמסקנא לא חיישינן לשאלה דא"כ למה תני כלים במתניתן דהא ידעינן מגופו, והעלים עינו שהוא הוכחת הב"ח וכבר דחיתי דבריו. והעלה בשו"ת דע"כ למ"ד סימנין דרבנן חיישינן לשאלה, דא"כ קשה על התוס' ד"ה אמר רבא כו' דאף דהוא מצאו וכו', א"כ למה נקט כיס וארנקי, אלא ודאי דאתי לאשמועינן דלא מכיר הגט רק ע"י כיס וכו', וקמ"ל דוקא כיס דלא מושלי אבל בשאר כלים חיישינן לשאלה, עכ"ד. באמת ראיה זו מצאתי כתוב בשם דודי הגאון מהר"א ברודא זצ"ל, ובזה מיישב א"ד הגאון זצ"ל דברי הגמרא דפריך ולהך לישנא וכו', מקשה אמאי לא פריך מיד אהאי לישנא קודם שאמר רבא סימנין דרבנן אלא דהכי סגנון הש"ס אמר רבא סימנין דרבנן וכו', רק על זה קשה א"כ ברייתא דמצאו קשור וכ"ת דמצאו בעצמו א"כ למה נקט כיס וארנקי, על זה אמר ולהך לישנא דאורייתא קשה מחמור וכו', וצ"ל דכיס וארנקי לא מושלי אינשי, א"כ גם לדידי לא ק"מ דמתניתן אתי לאשמועינן דלא חיישינן לשאלה בכיס וארנקי, עכ"ל שר השכל. אבל לענ"ד אין מזה הכרע, די"ל דעולם י"ל כשיטת מהר"ל דלמאן דאמר סימנין דרבנן לא חיישינן לשאלה, ולהאי לישנא לא ס"ל האי סברא דכיס וארנקי לא מושלי, אלא דס"ל דכיס וארנקי שוה לשאר כלים דג"כ מושלי אינשי, וא"כ מש"ה נקט ברייתא כיס וארנקי ולא קאמר שהוא בעצמו מצאו הגט ומכירו בט"ע, דקמ"ל דאף על פי שלא מכיר הגט רק הכלים בט"ע מהני ולא חיישינן לשאלה, ר"ל כמ"ש בסימן קל"ב ס"ד דלא בעינן שיודע בבירור שלא השאילום לשום אדם כלי זה ע"ש.