תורת נתנאל · חלק כ״ד סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

בעזרת חונן דעת, אכתוב דעת מכרעת. הצורך לענינינו, עיין סוגיא ביבמות דף ק"ך בענין אין מעידין אלא על פרצוף פנים כו', עד איבעית אימא בכליו חיוורי וסומקי, ובבא מציעא דף כ"ז איבעיא להו סימנים דאורייתא או דרבנן. והעלה הגאון מהר"ל מפראג בשו"ת עגונה, לפי מה דמסיק רבא דכולי עלמא סימנים דרבנן, ואי ס"ד דחיישינן לשאלה אדתני אין מעידין אפילו יש סימנים בגופו ובכליו ה"ל למיתני רבותא יותר דבכליו אפילו ט"ע שהוא מדאורייתא אין מעידין דחיישינן לשאלה, אלא ש"מ דט"ע מעידין דלא חיישינן לשאלה. וגם למ"ד סימנים דאורייתא לשינויא בתרא ואיבעית אימא בכליו חוורי וסומקי לא צריך למימר דחיישינן לשאלה, כמו שכתבו תוס' ד"ה כליו, ולמסקנא ניחא דלא חיישינן לשאלה. והתיר הגאון הנ"ל עגונה הלכה למעשה, גם הגאון מהור"ר יעקב פאלק הסכים עמו בזה דלא חיישינן לשאלה.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.