תורת נתנאל · חלק כ״ג סימן ג׳

אין ערוך לבוא אליו ברחבת ידים עסקניות, הן במלאכת הקודש המוטל עלי על התורה ועל העבודה קשה שבמקדש מעט בבית מדרשינו בשיעורין דרבנן דבר יום ביומו כסדרן וכהלכתן, גלל כן לא יכולתי להאריך ולסיים בשבחים דמר, אך ידעתי לשעבר ענוותנותו תסמכני, ובימין צדקו תשיבני ונוראות בצדק תענני. על המעשה שנתהוו בסמוך ונראה לקהלתינו בישוב א' כפר נארדע בא קול צווחה ע"י ספן אחד בא אצל יהודים הדרים שם בנארדע, ואמר להם מצאתי יהודי א' בנהר רייניש והבאתיו לשפת נהר, ויצאו היהודים לראות מי הוא זה, ומצאוהו שהיה ראשו וגופו עדיין מושלכים במים ורגליו קצת חוץ למים, והבגדים שעליו נסחבים ובלוים ונרקבים וצורתו נשחתה מן הדגים שבמים אכלו את חוטמו ופרצופו ובגופו לא מצאו סימן, רק הספן מצא אצל הנטבע חפיסה ודלוסקמא ובתוכו תכריך של שטרות חובות, כולם היו נכתבים על שם מלוה אחד מרדכי בר חיים כ"ץ מאונטיר קרומבאך, ושט"ח אלו עולים על כמה מאות ר"ט, וגם היו בתוך הכתבים הליווער צעטיל מן סילוק נדן של מרדכי בר חיים כ"ץ, ושם נאמר הסך הנדן מה שהכניס לו אביו חיים כ"ץ וגם סך נדן של כלה שלו העבלה תי' מה שהכניס לה אביה זקינה הקצין כ' משה עטלינגה מקרלסרוא, וגם נמצאים בתוך הכתבים הקיומים מן ההגמון שצייאר יר"ה להזוג מרדכי עם הכלה העבלה תי', וכל הנ"ל מסר הספן להשופט בנארדע, ובשבועה לפני הערכאות שלהם, וכשמעו השררה יר"ה את הדברים האלה גזרו שלא לקברו עד שיביאוהו הנטבע לבית העצה מקום המשפט שלהם לבדוק אותו מתחלה בנימוסים שלהם, ויהי בחפשם בחיפוש אחר חיפוש ומצאו עוד בבתי מכנסיים שלו י"ב דובלוין, י"ב דוקאטין, ד' אלטי דובלוין, ב' חצי קרלינר, וגם עוד מטבע של זהב מצאו שאינו בהוצאה, עם שארי מעות קטנים, וגם זאק אויער של כסף ובו קבועה שלשלת של שטאל, וגם חותם של נחושת גלל וחקק עליו שם מרדכי בר חיים כ"ץ, וגם טבעת של זהב וקארמיאל וחקוק עליו גלחות חותם, ובתוך מנעלים שלו היו שנאלין של כסף, וגם במכנסיים שלו היה שנאלין של כסף א' שטרייך שטיין, ב' מפתחות, כל הנ"ל מצאו אצלו בבית העצה, מלבד מה שמצא הספן אצלו כנ"ל. ואח"כ צוה השררה יר"ה לקוברו, והמתעסקים בקבורתו לא היו יכולים לבדוק בסימני גופו מפני שנתמסמס הבשר במים ימים רבים ולא היו יכולין לעמוד מפני ריחו נודף, וקברוהו במלבושיו. והשמועה בא אל אביו פ"ו כ' חיים קרומבאך כ"ץ ע"י מלמד אחד ושמו ר' עזרא באוישטהובין, ויהי כשמעו אביו ואמו ויתעצבו אל לבם היה דוה כל היום אל בנם מרדכי הנאבד להם, ימים רבים התאבלו עליו ובאו לכאן כ' חיים כ"ץ ואשתו תי'.