תורת נתנאל · חלק י״ז סימן ד׳

ומה שהשיג על הסמ"ע, כנים דבריו וזה פשוט, אך איזה תלמיד טועה כתב זה בגליון, ואח"כ נדפס מסובב בשני חצי לבנה. ותדע, דהא כתב בגליון זה לא אשכחן במתנה אלא למ"ד דס"ל הכי, והסמ"ע בעצמו כתב שם סימן קע"א ס"ק כ"ד דחולקין בזו דווקא שהוא לטובת הנותן שרוצה בחלוקה, אבל בעלמא החולקין ג"כ ס"ל סברת הקרא שונא מתנות יחיה, א"כ מי הוא זה שאין סובר מקרא מלא. ואביא ראיה דמסתמא אמרינן דניחא ליה לקבל מתנה, וקנין מהני לכ"ע, מהא דבבא בתרא דף קמ"ט (ע"א) אי בחליפין וכו', ואם נאמר דבמקבל מתנה הקנין שלא בפניו לא מהני, א"כ הדר זכה רבא בנכסי הגר. וכן משמע שם דף קנ"ו (ע"ב) במעשה במרוני. אע"כ דווקא בעומד וצווח ואמר לא ניחא לי, טענתיה טענה.