תורת נתנאל · חלק ט״ז סימן י״ד

ועוד קשה לי על הנוסחא של הנחלת שבעה הנ"ל, שמשביעין האשה שלא תפסה צררי ואח"כ שלא אתפסה בעלה צררי, הלא עיקר השבועה היא לרוב הפוסקים שלא אתפסה בעלה צררי, אבל שלא תפסה היא צררי איננה חייבת רק מצד גלגול, כמ"ש בסימן צ"ו בחלקת מחוקק בס"ק י', והבית שמואל בסימן צ"ז (סק"א) האריך בזה. וזה ידוע כל היכי שחייב ב' שבועות חייב לישבע על החמורה תחילה, ובפרט היכי דשניה איננה רק ע"י גלגול, כמבואר בטור חושן משפט סימן ע"ב, והבית חדש שם בסימן ס"ד האריך בזה, וא"כ עיקר שבועה מתחילה היא שלא אתפסה בעלה צררי ואח"כ שלא תפסה היא צררי. ומטעם זה קשה לי גם על נוסחה של הנחלת שבעה הנ"ל שתשבע היא מתחילה שלא מחלה כתובתה או מכרה כתובתה כו', הלא חששא דשמא מכרה או מחלה הכתובה איננה חייבת לישבע עליהם רק מצד גלגול שבועה נגעו בה, כמ"ש בסימן צ"ו בחלקת מחוקק ס"ק י"א, וא"כ מתחילה תשבע היא על שלא אתפסה בעלה צררי, ואח"כ על מכרה או מחלה כתובתה. שוב עיינתי בסוף סימן צ"ו בבית יוסף כתב וז"ל מצאתי כתב נוסח שבועת אלמנה כו' שלא גבתה כתובתה ושלא התפיסה בעלה צררי בכתובתה ושלא גנבה משל בעלה ולא תפסה בכתובתה לא כולה לא קצתה כו' ושלא מכרה ושלא נתנה כו', עכ"ל, הרי להדיא כי בעל נוסחא זו כיוון לכל דברי הנ"ל, ולכן כתב שתשבע תחילה שלא אתפסה בעלה צררי שזו העיקר שבועה ואח"כ תשבע היא מצד גלגול שלא תפסה היא צררי ושלא מכרה או נתנה מכתובתה כו' וכנ"ל, אבל לנוסחא של הבעל נחלת שבעה צריך עיון טובא לכמוני.