תורת נתנאל · חלק ט״ז סימן י״ב

עוד אחת אמרתי לשאול, דבר הנהוג ומתרחיש בכל עידן ועידן וכן ראיתי מורין ונוהגין, להשביע האשה על כתובתה בנוסח זה הנדפס בנחלת שבעה (סימן י"ז), שלא מחלה כתובתה לא כולה ולא קצתה ושלא מכרה כתובתה כו' ושלא תפסה צררי ושלא גנבה כו' ושלא אתפיסה בעלה צררי כו'. וקשה לי טובא דבסימן צ"ו (סי"ט) מבואר דאין להשביע לאלמנה אלא חוץ לבית דין, שאינה בשם ולא בנקיטת חפץ, והאידנא דמשביעין האלמנה בבית דין מפני שמשביעים אותה שתאמר אח"כ האמת ואם תשקר אח"כ אין עונשה כ"כ מרובה, וזו הלכה פסוקה בשלחן ערוך (שם סעיף כ"א). ונוסחא הנ"ל של הנחלת שבעה היא שבועה שמשביעין אותה על לשעבר, ואינה נכונה דאין להשביעה כי אם שתאמר האמת, ואם אח"כ לא תודה ותשקר אין העונש מרובה כל כך. והבית יוסף הביא ממש נוסחא זו כאשר אכתוב לקמן ע"ש, וכתב על נוסחא זו דצריך לדקדק שלא להשביע אלא באופן שכשתצא השבועה מפיה לא תהיה לשקר, וכמ"ש בסעיף זה.