ואולי י"ל דברישא דמיירי שלא בשעת ווסתה בזה מקילין גם בראתה מגופה אם הוא שלא בהרגשה אבל בסיפא דמיירי בשעת ווסתה לא מקילין אא"כ בסתם כתמים, וראיתי אח"ז בתפל"מ שכ"כ בכוונת סה"ת דתליא בהרגשה, אלא דכתב דאפילו בשעת ווסתה מקילינן דלא שייך דא"כ לא תטמא לעולם, דהא תהי' טמאה אם תראה בהרגשה, ולענ"ד אינו מוכרח ויותר מדויק בלשון סה"ת דבשעת ווסתה עי דוקא סתם כתם, וכמו דס"ל להרמ"א לשיטתיה דבשעת ווסתה לא מהני ס"ס אף דאפשר שתטמא אם תרגיש שיצא ממקור, ה"נ י"ל לפי דברינו.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק פ״א סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.