תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ע״ה סימן ה׳

ונהי דאם היינו יודעים דכוונת הש"ס דוי"ו קטיעא כן הוא, עלינו לקבל דברי רבותינו דהך וי"ו ראוי להיות כן, אבל כיון דאין הכרח לפירוש זה, ואם אין המכוון בש"ס לתמונה זו, בודאי תמונה זו מגרע גרע ופוסל להס"ת, אבל בהיפוך אין חשש דדלמא הפירוש כאור תורה ומי שאינו עושה כן הוא פסול, דזה אינו, דהרי באמת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם לא הביאו כלל להא מלתא דוי"ו זו קטיעא, ובודאי אינו בכלל דברי הרמב"ם (פ"י ה' ט"ו מהל' ס"ת) או נדמה לאות אחרת, ויהיה נכלל בזה אם לא כתב הוי"ו קטיעא דדומה לאות אחרת, היינו לוי"ו ממש דהא אדרבא אם נכתב וי"ו ממש הוא כדינו, כ"ז שלא השמיענו הרמב"ם דוי"ו זו צריכה להיות קטיעא ועיין בספר בתי כהונה (ח"ב בחלק ב"ד סי' כ"א) מרגניתא טבא שהביא בשם חכמי ווינעציעא לתרץ בדיקדוק לשון רש"י קדושין, ובעל מום דעבודתו פסולה מנ"ל וכו' דלא מכשרי מהאי קרא דוהיתה לו ולזרעו אחריו, דנראה דהקושיא רק לר"י א"ש, דהא דחלל עבודתו כשרה נפקא מקרא דוהיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר ובין זרע פסול, מזה הקושיא דנימא ג"כ בין זרע בע"מ, אבל לאבוה דשמואל דחלל דעבודתו כשירה נפקא מקרא דברך ד' חילו, אפילו חללים שבו תרצה, דזהו לימוד רק על חללים דלשון חילו משמע חלליו, אבל בבע"מ מה"ת להכשיר ולא אמרינן כלל לדרשא דוי"ו קטיעא, וכיון דהרמב"ם פסק כאבוה דשמואל כמבואר בפסקיו (פ"ו מהל' ביאת המקדש) ומשום דסתמא דגמרא במכות (דף י"א ובפסחים דף ע"ב) נקט כן לדרשה דברך ה' חילו משמע דהלכה כן, מש"ה לא קיי"ל כהך דהוא וי"ו קטיעא, והגאון בעל המחבר בתי כהונה הוסיף על דבריהם בטעם לשבח דבפשוטו הוא דחוק לומר דלאבוה דשמואל אין הוי"ו קטיעא דלפלגו במציאות איך הוי"ו כתיב, אלא די"ל כן, דלכ"ע הויו קטיעא אלא דחילוק כן למ"ש הרב ב"י (בתשו' סי' ק"א) וז"ל כל מלא וחסר ותלוי בו דין, כמו קרנת קרנות, בסוכות בסוכת אם שינה פסול דיעבד, אבל מה דלא נ"מ לדינא וכו' ולזה לשמואל דפסולי דבע"מ נפקא מוי"ו קטיעא, א"כ אם שינה ולא כתב הוי"ו קטיעא פסול, אבל לאבוה דשמואל דל"צ לזה הדרשה והוי"ו קטיעא לאיזה רמז ולא לענין דינא, בזה בדיעבד אם לא כתב הוי"ו קטיעא כשר, וא"כ י"ל דמש"ה לא הביא הרמב"ם דין דו"ו קטיעא דנכלל במה שכתב (פ"ז ה"ח) ויזהר באותיות קטנות וגדולות וכו' (ובהלכה י"ט) כל הדברים הללו לא נאמרו אלא למצוה וכו' ולא פרט בפרוטרוט מה הן אותיות קטנות וגדולות, וסמך שזהו ידוע להסופרים, וא"כ הוי"ו קטיעא בכלל הזה, והיינו דמפרש דויו קטיעא היינו ויו זעירתא והוא בכלל האותיות הקטנות, וכיון שכן אם כותבים ויו זעירתא אין חשש פסול, דאף אם המכוון בש"ס לתמונת האור תורה, מ"מ הרי לנו ידיעה מגדולי רבותינו, לאבוה דשמואל אין בזה פסול אם לא כתב הוי"ו קטיעא, א"כ י"ל דגם הריטב"א שכותב דין קטיעא איך יהיה, היינו דלדידן נ"מ לענין לכתוב כן לכתחילה, אבל אם כתב בלא קטיעא כלל רק כשארי ווי"ן י"ל דאינו פסול דיעבד לדידן דקיי"ל כאבוה דשמואל, ודברי הרמ"ה י"ל ג"כ הכל לענין לכתחילה, וא"כ אף אם כתב הוי"ו כמו בעלמא אינו פסול דיעבד ומש"ה כתב וי"ו זעירתא, אבל לכתוב כדעת אור תורה יש חשש גדול, דאם אין זה המכוון בש"ס יש כאן פסול גדול שאין כאן אות ויו כלל ואנכי כאשר זיכני ה' לכתיבת ס"ת צויתי להסופר שלא יכתב בצורת אור תורה וחושש אני לברכה לבטלה ח"ו רק לכתוב ויו זעירתא, והוספתי לצאת ג"כ לרווחא דמלתא לדעת הריטב"א שיכתוב וי"ו זעירתא ויניח מעט חלק ואח"כ יכתוב עוד קו קטן כזה שלום ע"כ. כנלענ"ד: