תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ע״ה סימן ג׳

רואה אנכי שהסופר ההוא בדמיונו שהסופרים שכתבו הס"ת הנ"ל כעוללים לא ראו אור תורה, ולא עשה כהוגן בזה כי אף שבספר אור תורה שהמדפיס שהדפיס ו' זעירא ואמר עליו ו' זוטא חד מאותיות הקטנות טעות הוא בידו, ונוסף לזה נשא לבבו לקרוא מלא על רבינו בחיי שכתב בפ' פינחס וכן מצינו במסורה ו' דשלום זעירא, שנוסחא משובשת נזדמנה. וכמה רב גובריה לומר כן על רבינו בחיי, שזה כאומר עכ"פ שהבחיי לא הרגיש שזה טעות לדינא, ומי ישמע לו בזה אף אם הי' לו ראיות חזקות הי' מוטל עליו לטרוח ולמצוא ישוב לקיים דברי הקדוש רבינו בחיי, אף כי שראיותיו חלושות למאד כי מ"ש דוי"ו זעירא אינה משונה בצורתה אלא בשיעור גודלה אבל וי"ו קטיעא היפוך מזה שאין השינוי בשיעור גודלה רק בצורתה, אינו הכרח כלל, דקטוע שייך שפיר שהי' לו להיות גדול מזה השיעור כשארי הווי"ם אלא שנתקצר וכאלו נקטע, ואב לכולם הקיטע יוצא בקב שלו דעל שם שרגלו קצר מרגלו האחר מקרי קיטע, וכן בהרבה מקומות יולדת למקוטעים וכדומה, ובשו"ת מהר"ק (שורש ס"ט) איתא, ופשיטא שאין להכשיר ע"י קריאת התינוק שלא נאמרו דברים אלו אלא שנפסקה האות ובציר ליה שיעוריה, כגון ו' קטיעא שאנו מסופקים אם הגיע לאורך ו' או אם הוא כשיעור יו"ד וכו', הרי דמכנה ו' זעירא לו' קטיעא ולזה גם מה שכתב באור תורה מהרמ"ה ממ"ש הרמ"ה תואר וי"ו קטיעא כמאן דקטוע בפלגא מלבד די"ל דפלגא ממש דנשאר למעלה כשיטור וי"ו קטנה וי"ל דג"כ ס"ל כהמסורה הנ"ל וקטיעא בפלגא היינו שהי' לו להיות עוד אורך וכאלו נכרת ממנו ונשאר רק פלגא, וגם ממ"ש המהרש"א בחידושי אגדות וז"ל דהוי"ו היא קטיעא כיוד וקרי' שלים תרגומו שלם אין ראיה כלל דשפיר י"ל דדעתו ג"כ לו' זעירתא, אלא דבפשוטו אמרינן דזה מורה כיון דנכתב בשינוי שיהי' כאלו חסר הוי"ו כלל לקרותו שלם, כמו דמצינו בויקרא דהא' זעירא שכתב הבעל הטורים שמשה רבינו ברוב ענותנותו לא רצה לכתוב אלא ויקר ואמר לו הקב"ה לכתוב בא' זעירא, דנראה מכח השינוי זעירא כמו דלא נכתב כלל וכאלו כתב ויקר, ומהרש"א תירץ להסביר בפנים מסבירות דוי"ו זעירא דומה קצת ליו"ד כיון דזעיר משאר הווי"ן נקרא קצת שלים, ולזה דייק נכתב קטיעא ביו"ד ולא שהוא יו"ד אלא דדמי קצת ליו"ד, וכמו דנראה מדברי עשרה מאמרות מאמר אם כל חי (ח"ב סי' ל"ד) וז"ל כרעא דתלי בתוך הה' וקטע מעל הה' בשמה של שרה שיהי' יו"ד או וי"ו קטיעא, ר"ל קטיעא זה מרגלו האחד לא מופסק באמצע שהוא הפסד צורתו וקלקול הוראתו הפוסל בס"ת אלא וי"ו קטיעא כמין יו"ד וכו' וכוי"ו של בריתי שלום ע"כ, הרי להדיא שלא יהא בהפסק באמצעיתו, וע"כ קטיעא כמו יו"ד היינו שע"י זעירתא הוא כמו יו"ד ולא יו"ד ממש, דהרי כתב שיהי' יו"ד או וי"ו קטיעא, הרי הוי"ו קטיעא אינו יו"ד אלא כמו יו"ד, ואם כן זהו גם כן כוונת המהרש"א. ולזה לא מצינו מאן דיסבור שהוי"ו קטיעא היינו מופסק באמצע רק דהריטב"א כ"כ בחידושיו, אבל גם זה אינו מוכרח שהתמונה כדעת האור תורה שיהי' מה שלמעלה מהפסק יו"ד ממש אלא שכרותה בנתים היינו באמצע, ונשאר למעלה כשיעור וי"ו קטנה, ולזה אומר אני על אור תורה כבודו במקומו מונח וכאן אין דבריו מחוורים: