תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ע׳ סימן ד׳

אמנם נראה דזה אינו, דלטעמא דזה אלי ואנוהו והיינו דגם תיבה אחת הוי כמנומר ואינו מהודר ע"י כתב על גבי כ', א"כ נראה דבזה אין חילוק אם נכתב תחילה לשמה או לא, דאף דנכתב תחילה לשמה מ"מ בהעברת הקולמס מגרע גרע דהוי כמנומר, ומה הפרש בזה בין כתב הראשון לשמה או לא, וא"כ ליכא ס"ס דממנ"פ אסור להעביר, דאם ההלכה כר"ח ודאי אסור דשמא תיבת אל נכתב שלא לשמה והכתב השני אינו כתב, ואם הלכה כראב"י ממילא אף בנכתב תחילה לשמה א"י להעביר בקולמס ונ"ל תיקון אחר, והיינו לתלות בין שיטי, בין תיבת אל לתיבת שדי, שני תיבות אלו יוסף אל ולקדש שם אל ההוא אף דגם בזה יש לפקפק, אולי כתב הסופר בכוונת אל בקדושה ועתה ע"י תליית יוסף אל, יהיה נקרא תיבת אל הראשון בשם אל, והוי כמו מחיקה לעשות מן אל אל, וסברא זו מוכח לכאורה מדברי הלבוש יו"ד (סי' רע"ב) הכותב יהודא ולא נתן בו דלת ותלה ד' למעלה דלא היה כוונתו לכתוב השם כו' משמע דאם היה כוונתו לכתוב השם אסור לתלות הד' למעלה, דעי"ז דקוראים התיבה יהודא הוי כמוחק השם, ונראה שכן הבין ג"כ הא"ר (בא"ח סי' קמ"ב ס"ג) עיי"ש, מ"מ נראה דאין סברא זו מוכרחת, דבתשו' עה"ג (סי' צ"ה) בנידון דהסופר היה צריך לכתוב אלקים וכתב אלקיכם, והעלה לעשות מהכף כפופה מ' סתומה, דזה רשאי דמעלה הכף בקדושה דבתחילה היתה מהנטפלים ועכשיו שרשית, ולאח"ז אין שייכות להמ"ם סתומה האחרונה לקרותו עוד עם השם ומותר למחקו, הגם דיש לפקפק קצת דע"י תיקון הכף ועליתה אנו גורמים למ"ם סתומה האחרונה שלא תהיה נטפלת עוד לשם, מ"מ עדיף תיקון זה משאר תיקונים עכ"ל, הרי דנחית להך סבר' דהוי מחיקה. ונקט לה לדרך פקפוק קצת והעלה להקל במקום דליכא תיקון אחר דעדיף מיניה גם מדברי תשו' ב"ח (סי' קי"ג) בנמצא כ' של אלקיכם תלוי אין לפוסלו, וסיים שם מיהו לכתחילה הייתי מורה שלא לתלות אלא לסלק היריעה, משמע דחשש לכתחילה לדעת הסוברים דגם נטפלים אסור לתלות, אבל לא חש דהוי מחיקה דתחילה היתה המ' שרשית ועתה טפילה, ע"כ דס"ל כיון דאינו עושה מעשה בגוף האות לא מקרי מחיקה א"כ י"ל דגם להלבוש דנראה דס"ל דהוי ענין מחיקה, י"ל דהוי רק מדרבנן דדמי למחיקה, וממילא בנ"ד דהוי באמת שמא רצה הסופר לכתוב אל ולא נתקדש כלל, י"ל דהוי ס' דרבנן, ומה"ט י"ל גם מה שדן הא"ר (סי' קמ"ב ס"ק ג') דנידון דידיה יש לחוש דיסבור דאינו שם ויבא למוחקו, דזהו רק היכא דבודאי נתקדש בקדושת השם, אבל בנ"ד דהוי ספק אין לחוש מספק שמא ע"י תליית שני תיבות יוסף אל, יסברו דתיבת אל מקודם הוא אל, והוא חול ויבואו למוחקו, כיון דאפי' אם ימחקו אפשר דלא עבדי איסורא דדלמא באמת לא נתקדש מעולם, י"ל דלא חיישינן כולי האי, כנלענ"ד ידידו: