תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ע׳ סימן ג׳

מה דפשוט למעכ"ת דלרבנן פסול לגמרי בהעברת קולמס, לכאורה לישנא דאין זה מן המובחר משמע דאין זה פסול, רק דאינו מן המובחר, ולכאורה נראה דתליא בפלוגתא דר"ח וראב"י בפ"ב דגיטין (דף כ') דלר"ח דאמר בגט שנכתב שלא לשמה והעביר עליו בקולמס לשמה דבאנו למחלוקת ר"י ורבנן, הרי דס"ל דטעמא דרבנן דכתב שני לא הוי כתב, א"כ משמע דפסול לגמרי ובגט אינה מגורשת לגמרי, וכמ"ש הרמב"ם דהגט בטל לגמרי אבל לראב"י דאמר דלמא עד כאן לא אמרו רבנן אלא בס"ת דכתיב זה אלי ואנוהו וכו' א"כ י"ל דהוא רק לכתחילה, וכדמצינו בסוכה דרבנן דר"י ס"ל דלולב מצוה לאגדו משום זה אלי ואנוהו, ואם לא אגדו כשר [ולר"ת צ"ל הא דאמרי רבנן אין זה מן המובחר, לטעמייהו דר"י קאמרי כדאיתא בירושלמי פרק הבונה, עי' בב"י אה"ע סי' קל"א] וא"כ הוי ספיקא דרבוואתא, אי הלכה כר"ח דפסול לגמרי אי הלכה כראב"י דרק משום זה אלי ואנוהו אתינן, וממילא הוא רק לכתחילה, אי אף דיעבד ומדרבנן לחומרא בעלמא, ועיין חידושי רשב"א גיטין, וא"כ בנ"ד הוה ס"ס ספק דשכח הסופר יוסף אל, ותיבת אל לא נתקדש בכתיבתו ספק דשמא הלכה כראב"י, ואף אם גם לראב"י פסול דיעבד מ"מ הוי רק דרבנן א"כ לגבי דאורייתא הוי ס"ס ולגבי דרבנן לקולא משום ספק אחד, וכעין שכתב הד"מ יו"ד (סי' פ"ג) גבי ציר דגים וכמו שצ"ל כן בכוונת המג"א (סי' ל"ג סעיף ז') במ"ש ועיין באה"ע סי' קל"א, ולכאורה מביא ראיה לסתור, דשם באה"ע ב' דיעות אם הגט בטל אפי' לקולא ולדידהו קיי"ל כר"ח דאין טעמא דרבנן משום מנומר רק משום דכתב ע"ג כתב לא הוי כתב, אע"כ דכוונת המג"א דבאה"ע מבואר דהוי ספיקא דרבוואתא אם ההלכה כר"ח או כראב"י, מש"ה לענין השחרות הרצועות דבל"ה יש דיעות דמותר ע"י נכרי, מש"ה יש לסמוך על הפוסקים דהלכה כראב"י והוי כעין ס"ס וה"נ בנ"ד.