תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ה סימן ד׳

ובזה נ"ל לפרש דברי תוס' שבועות (דף כ"ה ד"ה אלא כי קתני) וכו' ויש לומר דעדיפא מיניה משני, והוא תמוה לכאורה דבקושייתם נקטו ודוחק לומר דהאי תנא ל"ל א"כ ולשני כו' תפסו דיותר רויחא לתרץ דלא קתני מידי חייל אלית ביה מששא ממה דנתרץ דהאי תנא ל"ל איסור כולל ובתירוצם נקטו דעדיפא מיניה משני, והיינו דלפ"מ דפריך הש"ס דלחשב שבועה שלא אחרוש היה יותר טוב לתרץ דלא קתני מידי דחייל אלית ביה מששא אלא דמ"מ היה קשה דלחשוב קונם עלי חרישת יו"ט וחול דהא נדר לא חל רק על דבר שיש בו ממש בשלמא בסוגי' דשבועות שפיר משני דהא לא מצי למנקט קונם דהא אין בו קרבן אבל בההיא דמכות גבי יש חורש דקחשיב מנין מלקיות היה קשה דלחשוב קונם, אבל לשנוי' דהאי תנא ל"ל א"כ מתורץ גם זה דנדר ג"כ אינו חל על איסור, וא"כ שיעור דבריהם כך דבודאי על קושית הש"ס דלחשוב שבועה, יותר הו"ל לתרץ דלא חשיב מידי דחייל אלית ביה מששא דדחיקא לומר דל"ל א"כ אלא דעדיפא משני מה דמספיק גם כן על קושיא אחרת דלחשיב קונם] ולכאורה נראה ראיה ברורה לרש"י וסייעתו ממתני' דבכורות, כהן הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה, וקשה מה מהני הא אין איסור חל על איסור ולא חל הנדר על איסור פסולי כהונה, אע"כ דנדר חל: