תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ה סימן ג׳

ונראה ראיה לזה ממה דס"ל להרמב"ם דטעמא דחמץ בפסח לא בטל משום דהוי דבר שיל"מ, והרי מה דמתירים לו להשהות לאחר פסח ולא מחייבין ליה לשרוף מיד משום לאו דבל יראה ועשה דתשביתו, היינו ע"כ מכח הביטול, דלענין ב"י ותשביתו לא הוי דשיל"מ, הרי דאף דעל תערובות זה ב' אסורים אכילה ובל יראה לא אמרינן כיון דאמרת לסמוך על הביטול לענין ב"י ותשביתו ממילא בטלה לגמרי, אלא דמ"מ מה דאפשר למיעבד בלא ביטול דהיינו. האכילה עבדינן, והדברים ק"ו דהרי כל עיקר ישל"מ דחמץ דאכילה הוא מכח הביטול לגבי ב"י ותשביתו ואפ"ה מקרי ישל"מ מכ"ש בדינא דהצ"צ הנ"ל דאיסור יו"ט יהיה לו היתר אח"כ בלא ביטול דטריפה, דבלאו ביטול דטריפה יכול להשהותו לאחר י"ט ויסתלק האיסור י"ט [ודוחק לחלק דהתם יש ב' ענינים, איסורי אכילה ושהייה מש"ה אמרינן לגבי אכילה ישל"ם אבל היכא דיש ב' אסורי אכילה ואחד אין לו היתר לא מקרי דבר שיש לו מתירין] א"כ ה"נ לכאורה בנ"ד יש לאסור דאיסור נדר לא בטל, ואף דבתשובת צמח צדק שם ביאר דבריו דעכשיו קודם הביטול יש בו ב' איסורים איסור טריפה ואיסור נולד, דאף דאיסור טריפה קדים בעוד הביצה במעי התרנגולת, מ"מ כשנולד ביו"ט חל איסור נולד בכולל, דמגו דחל איסור י"ט על שארי בצים הנולדי' מכשירה חל נמי על זו עיי"ש, [ובגליון הצ"צ כתבתי וז"ל במחכ"ת זה אינו דדוקא מה דאיסורו בא בשעה שחל קדושת יו"ט מיקרי כולל כמו יוה"כ על נבילה דכשקידש היום חל יוה"כ על דברים המותרים חל נמי על הנבילה. וכן תרומת חמץ כשהגיע פסח דחל איסור חמץ על התרומה בכולל דחל על דברים המותרים, אבל הכא כשקידש היום דעדיין לא נולדה הביצה זו ולא נתפשט האיסור על ביצה זו, וכשנולדה זו אין חידוש איסור זו גורם לשאר דברים, דבצי' אחרים שנולדו בו ביום אין איסורן מכח לידה זו, דביצה זו לא גרמה לידתה איסור על אחרות, וכן תרומה שנחמצה בפסח נראה לי דלא הוי כולל דאין שעת חמוצה כולל עמה איסור על אחרות, ורק בחמוצה מע"פ בזה אנו דנין על חלות הפסח שחל על כל החמוצות והוי כולל דאלת"ה גם נבילת טמאה יהיה מקרי כולל מגו דחל נבילות על טהורות חל נמי על טמאות, וברור, עכ"ל] וזהו ל"ש בנ"ד דאיסור נדר לא הוי כולל על נבילה, מ"מ נראה לענ"ד דזהו תליא במחלוקת הראשוני' ויסודו רפ"ג דשבועות דדעת רש"י דנדר חל על איסור כיון דמתסר חפצא אנפשיה לא שייך לומר אין איסור חל על איסור והביא ראי' ממתניתין, דנדרים חלים על דבר מצוה כדבר רשות, ובתוס' שם צדדו דגם בנדר אמרינן אין איסור חל על איסור ועיין בהר"ן שם: